אבחון ושיקום קרדיולוגי לספורטאים: אפשר למנוע את האירוע הלבבי הבא

בישראל ובעולם מתרחשים מקרים רבים של התמוטטות ספורטאים מקצוענים וחובבי ספורט במהלך פעילות גופנית מאומצת. מקרים אלה עלולים להתרחש כתוצאה ממאמץ יתר או בעקבות פגם מולד ממנו סובל הספורטאי, לרוב ללא ידיעתו על קיומו של פגם כזה.

ישנם מקרים בהם שפעת או קורונה עלולה לגרום לפגיעה לבבית, כך גם על פי מחקר שהתפרסם לאחרונה במגזין המדעי JAMA המציין כי 78 אחוזים מהנדבקים בקורונה יפתחו בעיות לב.

לעיתים ספורטאים מקבלים את הבשורה המרה שלא יוכלו לחזור יותר לפעילות גופנית, הבשורות הטובות הן שבדיקה, אבחון ושיקום על ידי קרדיולוג ספורט יכולה למנוע את המקרים הללו מבעוד מועד וגם להחזיר ספורטאים לפעילות ספורטיבית אחרי שלא נתנו להם סיכוי

מירי נבו מגישת מדיקו יצאה לבדוק איך ניתן למנוע התמוטטות של ספורטאים במהלך פעילות גופנית. צפו בראיון במרפאתו של ד"ר דן הדס, קרדיולוג ספורט וילדים

מהן הסיבות להתמוטטות ספורטאים במהלך פעילות גופנית?

כאמור, התמוטטות במהלך פעילות גופנית היא אינה נחלתם הבלעדית של ספורטאים מקצועיים, ויכולה לקרות גם לחובבי ספורט ואף לספורטאים מזדמנים במסגרות היתוליות שגרתיות. שתי הסיבות המרכזיות העומדות מאחורי תופעות אלה הן מאמץ יתר של הספורטאי ו/או פגם מולד בלב או במערכות הקשורות לתפקוד הלב. במקרים רבים, מדובר בשילוב של השניים אך לא בהכרח, מה שאומר שהתמוטטות כזאת יכולה להתרחש אצל כל אדם, אם כי ההסתברות להתרחשותה עולה מאוד בנוכחות פגם מולד.

האם ניתן למנוע התמוטטות כזאת לפני התרחשותה?

התשובה היא בהחלט כן. לדברי קרדיולוג הספורט, ד"ר דן הדס, כל אדם שמתאמן 3 פעמים ומעלה בשבוע, חייב לעבור בדיקה של קרדיולוג ספורט. לדברי ד"ר הדס, פעילות ספורטיבית היא כמובן חיובית ומומלצת לבריאות, אך חשוב לוודא כי הלב של הספורטאי יכול לעמוד במאמץ שמחיל עליו הספורטאי במסגרת פעילותו הספורטיבית ובדיוק לשם כך נדרשת בדיקת קרדיולוג ספורט כאמור.

מהן המשמעויות עבור הספורטאי עצמו?

ובכן, ישנם מקרים בהם קרדיולוג ספורט ימליץ לספורטאי להפסיק את פעילותו הספורטיבית באופן מידי ואף ישלול כל אפשרות לחזרה לספורט בעתיד. במקרים בהם מדובר בספורטאים מקצוענים, מדובר בגזירה לא קלה, כפי שניתן ללמוד מהמקרה של אדיר, טריאתלט שנדרש להפסיק את פעילותו הספורטיבית לאחר שחווה אירוע לבבי במהלך פעילות ספורטיבית מאומצת.

לדברי אדיר: "רופאים בכירים מאוד דאגו להעביר לי את המסר שעליי לשכוח מספורט ושאין לי מה לחזור לספורט שאני אוהב". אדיר לא ויתר ופנה לד"ר דן הדס שהעניק לו שבב של תקווה: "דני לא הבטיח לי דבר, הוא טען שיש לבדוק את הדברים ולעבור דרך, אבל הוא השאיר לי אופציה ולא שלל את הספורט מחיי". מאז חזר אדיר לפעילות ספורט מבוקרת ותחת מגבלות ואף השתתף בתחרויות.

לדברי ד"ר דן הדס, אירוע לבבי הוא אכן אירוע מכונן ומפחיד, אך החיים לא נעצרים אחריו. במיוחד כאשר מדובר בספורטאים, שהספורט עבורם הוא כמו אוכל לרעב, חשוב לבסס פתרון שלא יוביל את הספורטאי לסכן את חייו תוך התעלמות מהוראות הרופא מחד, או להפסיק פעילות, להיכנס לדיכאון, להשמין ולפגוע בבריאותו מאידך.

איך ספורטאי או חובב ספורט יכול לחזור לפעילות גופנית אחרי שקרדיולוגים אמרו לו לחדול לחלוטין מספורט?

לדברי ד"ר דן הדס: "ראשית כל יש לבצע בדיקות מקיפות ואבחון מדויק לבעיה. כמו כן יש להתאים לספורטאי או חובב הספורט סוגי פעילות גופנית שהוא כן יכול לבצע מבלי לסכן את עצמו. לנהל מעקב צמוד ולראות את ההשפעה, בחלק ממקרים נדרש טיפול תרופתי קבוע. אך, מנגד, להגיד לספורטאי להפסיק להתאמן לחלוטין עד יומו האחרון, זה כמו להגיד לו להפסיק לחיות. ספורט זה חלק בלתי נפרד מהחיים שלו ולפיכך המטרה של קרדיולוג הספורט כי היא למצוא את הנתיב הנכון על מנת לאפשר לספורטאי לחזור למסלול הפעילות הגופנית, אולי הוא לא יחזור לאותה רמת אינטנסיביות או סוג הספורט אך הוא יוכל לעשות ספורט אחר".

סיפור דומה לסיפורו של אדיר, חווה גם בוריס, רוכב אופניים מקצועי שהגיע לבית החולים עקב כאבים בחזה. בבדיקת MRI שנערכה לבוריס על פי בקשתו של ד"ר דן הדס, נתגלה כי בוריס סובל מקרדיומיופתיה גנטית אשר מסכנת את חייו, ולכן לא יוכל עוד להתחרות ברכיבת אופני כביש. בוריס אמנם הפסיק את השתתפותו בספורט תחרותי אך ממשיך לרכוב להנאתו. עצם התעקשותו של ד"ר הדס לערוך לו בדיקת MRI, הצילה למעשה את חייו של בוריס ובהמשך לכך גם של בני משפחתו, שעברו בדיקות דומות לאבחון הפגם המולד.

ד"ר דן הדס: "כל מי שמבצע פעילות גופנית 3 פעמים בשבוע ומעלה, חייב לעבור בדיקה מקיפה על ידי קרדיולוג ספורט, במיוחד עכשיו בתקופת הקורונה התגלה במחקר אשר פורסם במגזין המדעי JAMA, כי ב-78 אחוזים מהחולים בקורונה מודגמת פגיעה לבבית גם אצל אסמפטומטיים, ולפיכך במיוחד בתקופה זו, ללא בדיקה מוקדמת ספורטאים וחובבי ספורט עלולים לחוות הפרעת קצב קטלנית אשר גורמת למוות".

האם גם ספורטאים חובבים מחויבים בבדיקה קרדיולוגית?

התשובה היא בהחלט כן. ד"ר דן הדס מדגיש כי בדיקה של קרדיולוג ספורט היא בדיקה שצריך לעבור כל אדם שמבצע פעילות ספורטיבית 3 פעמים ומעלה בשבוע וכי יש לבצע אותה אחת לשנה עד שנתיים. תוצאות הבדיקות יכולות להוביל לאחת משתי תוצאות: הרופא יאשר את המשך פעילות הספורט ללא כל חשש לבריאותו של הספורטאי, או שיגביל את הספורטאי לפעילויות ספורטיביות/ היתוליות מסוימות בלבד, בהתאם לתוצאות הבדיקות.

איך בדיוק משפיעה הקורונה על ספורטאים?

אנחנו למדים ממחקר חדש שבוצע בגרמניה ופורסם ביולי האחרון בעיתון המדעי JAMA, כי 78 אחוז מהחולים שנדבקו בקורונה וגם פיתחו תסמינים כלשהם, נפגעו בליבם ברמות שונות בגלל המחלה. כמו כן, ל-60 אחוז מהחולים הייתה דלקת בשריר הלב. כמו כן במחקר אחר מצוין כי בקרב 20 אחוז מהנדבקים ללא תסמינים לבביים(כלומר אסימפטומטיים) נמצאה עדות לפגיעה לבבית. המשמעות מבחינת ספורטאים היא שבתקופה זו הם חייבים להיבדק ולהיות במעקב אחת לשנה על מנת לוודא שאין פגיעה לבבית.

בתקופה זו של הקורונה, מהו הסיכון בקרב ספורטאים במידה והם לא מבצעים את הבדיקות הקרדיולוגיות?

בהתאם למחקרים שפורסמו ממש לאחרונה, חלק מסוים מהספורטאים שחלו בקורונה אם או בלי תסמינים נמצאים בסכנה ועלולים לחוות הפרעת קצב קטלנית אשר גורמת למוות.

התמחותו של ד"ר דן הדס בקרדיולוגיית ספורט אינה מקרית ומבוססת על סיפור חיים אישי. כשהיה בן 17 נסע ד"ר הדס, אז פשוט דני, עם חבריו לנופש באילת. בפעילות היתולית שגרתית בבריכת המלון חווה חברו הטוב התמוטטות ונפטר לאחר מספר ימים בטיפול נמרץ. 30 שנה אחרי, מבין ד"ר הדס כי חברו הטוב סבל מסינדרום LONG QT 1, שהסובלים ממנו עלולים לחוות הפרעת קצב במגע עם המים. ד"ר הדס לא קיבל אז את המציאות שבה אדם בריא יכול למות בפתאומיות כזאת והחליט להקדיש את חייו לעולם הרפואה ובהמשך לתחום הספציפי של קרדיולוגיית ספורט.

את הדברים מסכם הטריאתלט אדיר במסר החשוב "גם אם אתם מרגישים שאתם בריאים לחלוטין, לכו להיבדק אצל קרדיולוג ספורט שיודע מה הוא עושה עבורכם ותהיו הרבה יותר בטוחים".

לפרטי המחקר המלא אשר פורסם בכתב העת JAMA

מהי עלות הבדיקה?

המחיר הינו 2000 ש"ח, כאשר הייעוץ כולל בדיקות בפרוטוקול ספורטאים.

ישנו החזר של כ- 80% מהביטוחים הפרטיים (על סמך סעיפים: יעוץ רופא מומחה ובדיקות הדמיה/אבחנתיות).