קיבוע עמוד שדרה: הסוגים והשילובים השונים של קיבועים

מדי שנה מתבצעים ברחבי ישראל אלפי ניתוחים לקיבוע עמוד השדרה. ניתוחים אלה מבוצעים במקרה של חוסר יציבות בעמוד השדרה, בגין שבר או בגין בעיות מבניות כדוגמת עקמת. כיום קיימות טכנולוגיות מתקדמות, המאפשרות להשיג את מטרת הקיבוע בצורה בטוחה ומהירה ועם התערבות כירורגית מינימלית, מבלי לפגוע באופן מהותי ביכולת התנועתיות של המטופל.

צפו בד"ר בן גלים מסביר על כך בראיון עם פרופ' קרסו בתכנית המילון הרפואי

מהו קיבוע עמוד שדרה?

קיבוע עמוד שדרה הוא הליך ניתוחי שמטרתו לייצב ולקבע את חוליות עמוד השדרה.

הליך זה מבוצע באמצעות החדרת ברגים או ווים מתכתיים אל חוליות עמוד השדרה, וקיבוע הברגים אחד אל השני בעזרת מוטות מתכת באופן כזה שמגביר את החוזק המבני של עמוד השדרה ומאפשר יציבות גבוהה של גוף המטופל.

היישום של הליך זה החל מסיבות רפואיות של חוסר יציבות בעמוד השדרה, כשהדוגמה הטובה ביותר למצב כזה היא שבר בעמוד השדרה.

במצב של שבר מרוסק או בלתי יציב, נוצר למעשה נתק בין החלק העליון לחלק התחתון של הגוף, בנקודה בה התרחש השבר. החדרת המוטות המתכתיים והברגים מיועדת לחבר שוב בין חלקי עמוד השדרה ולהשיב את היציבות לגוף המטופל.

אילו סוגים של קיבועים קיימים?

ההליך של קיבוע עמוד שדרה החל להיות מיושם ביוסטון טקסס, לאחר המצאתו על ידי חוקר בשם הרינגטון.

באותו הזמן, בוצע הקיבוע על ידי קשירת מוט המתכת לחוליות עמוד השדרה באמצעות חוט ברזל.

בהמשך פותחו טכנולוגיות חדשות כדוגמת הווים, שאותם מחדירים בחלקה התחתון של החוליה על מנת לייצר אחיזה בה, ואת הוו מחברים אל מוט מייצב.

כיום, הטכנולוגיה המרכזית שנמצאת בשימוש, מבוססת על החדרת ברגים אל החוליות השונות, וחיבור של כלל הברגים אל מוט מייצב אחד.

מדובר בברגי מתכת רגילים לחלוטין (בדרך כלל טיטניום), המוחדרים בטכניקה מיוחדת על מנת שלא לפגוע בעצבים וברקמות הסמוכות, אך במראה שלהם דומים מאוד לברגים רגילים.

טכניקת הברגים מאפשרת מידה רבה של יציבות באחיזה לחוליות, כוונון ודיוק, באמצעות פתיחה ומתיחה בין  הברגים השונים המחוברים אל המוט, עד לקבלת התצורה הסופית המבוקשת.

מהו קיבוע צמנט/ בטון?

סוג מסויים של קיבוע, שנעשה בו שימוש עוד משנות ה-80, הוא קיבוע צמנט רפואי, שאותו אפשר לדמות לבטון. המדובר בתערובת של פולימר ומונומר, שיחד יוצרים חומר חזק במיוחד בדומה לדבק אפוקסי.

את החומר מזריקים לתוך חוליה שבורה באופן שהחומר אוחז את חלקי השבר, וכעבור 15-20 דקות מתקשה החומר ומקבע למעשה את החוליה וחלקיה.

אחת הבעיות של חומר הצמנט הייתה רמת הדלילות הגבוהה של החומר, מה שמעלה את הסיכון לנזילתו למקומות שאליהם אנו לא רוצים שיגיע.

כיום, קיים צמנט רפואי המבוסס על פיתוח ישראלי, ואשר מציג רמת צמיגות גבוהה מאוד בדומה לפלסטלינה, כך שכבר בזמן היישום של החומר הוא מקבל ושומר על צורתו, ומאפשר לרופא שליטה מלאה ביישום החומר בצורה מדוייקת.

מדובר בפעולה זעיר פולשנית מינימלית- כלומר היתרון העיקרי ביישום שיטת קיבוע זו היא שהחדרתו לגוף הינה בעזרת מחט פשוטה.

כך שמדובר בחתך מזערי של כמה מילימטרים ופעולה שניתן לבצעה בהרדמה מקומית בדומה לטיפול למילוי סתימה אצל רופא השיניים.

האם קיים קיבוע המשלב ברגים עם צמנט?

כן, זהו טיפול חדשני החוסך את הצורך בפתיחת הבטן והחזה במקרים בהם ישנו שבר מרוסק ובלתי יציב של עמוד השדרה.

במקרים כאלה ניתן לקבע את החוליות שמעל ומתחת לשבר באמצעות ברגים אל מוט מתכת, כך שבאמצעות מתיחה שלהם ביחס למוט, משחזרים למעשה את המעטפת של החוליה השבורה.

בשלב זה ניתן להזריק את הצמנט הרפואי החדש אל חלל החוליה, כך שהוא אוחז ומחבר את כל חלקי השבר ויוצר את מבנה החוליה עצמה.

טכניקה זו חוסכת הליכים מסובכים של פתיחה וחדירה דרך הבטן לצורך ביצוע טיפול מורכב לאורך כמה חוליות.

כיצד משפיע הקיבוע על יכולת התנועה של המטופל?

קיבוע עמוד השדרה אינו משפיע באופן מהותי על יכולת התנועה של המטופל, פשוט מכיוון שמרבית התנועתיות מתבצעת בכלל בחלקים אחרים של הגוף.

כך למשל, כאשר אנו מתכופפים לשרוך את הנעליים, 90% מהתנועה מתבצעת באזור מפרק הירך, ולא בעמוד השדרה. בהתאם לכך, ניתן ליצור קיבוע חזק ועמיד מבלי לפגוע בתנועתיות של המטופל בצורה מהותית.

ישנם למשל מקרים של נערות צעירות, שעוברות קיבוע לאורך כל עמוד השדרה בגלל עקמת, ולאחר מכן יכולות לחזור לחוגי התעמלות ואקרובטיקה, ולבצע תרגילים מורכבים כמו למשל גשר.