"העיניים יוצאות מחוריהן": כל מה שחשוב לדעת על מחלת תריס עינית

מהי מחלת תריס עינית? מה הסימפטומים? איך מאבחנים? ואיך ניתן לטפל? ד"ר דנה כהן שמחי, מומחית לרפואת עיניים ואוקולופלסטיקה מסבירה בתוכנית "סטטוסקופ" כל מה שצריך לדעת על המחלה שנדמה שמוציאה לכם את העיניים

צפו בראיון המלא של ד"ר דנה כהן שמחי בתוכנית סטטוסקופ, רשת 13

רבים מכירים את בלוטת התריס כגורם המשפיע על חילוף החומרים, המשקל והדופק – אך פחות מודעים לכך לכך שהיא עלולה להשפיע גם על מראה העיניים ועל הראייה עצמה.

מחלת תריס עינית, היא מחלה אוטואימונית סיסטמית, שעלולה לגרום לסבל משמעותי ואף לסכן את הראייה אם אינה מאובחנת ומטופלת בזמן.

ד"ר דנה כהן שמחי, מומחית לרפואת עיניים ואוקולופלסטיקה ורופאה בכירה במרכז הרפואי גליל, מסבירה כי בבסיס המחלה עומדים נוגדנים הפועלים נגד בלוטת התריס. “הנוגדנים האלה לא פועלים רק בבלוטה עצמה”, היא אומרת, “יש להם קולטנים גם בארובת העין – בשומן ובשרירים. לכן, הביטוי של המחלה יכול להיות דווקא בעיניים, ולעיתים זהו הסימן הראשון והעיקרי."

לא רק בעיה הורמונלית

מחלת תריס עינית אינה מופיעה רק אצל חולים עם יתר פעילות של בלוטת התריס. היא יכולה להתפתח גם אצל אנשים עם תת־פעילות, ואף אצל כאלה שתפקודי הבלוטה שלהם מאוזנים לחלוטין – אך קיימת אצלם פעילות נוגדנים. “יש מקרים בהם מבחינת בדיקות הדם הכל נראה תקין”, מדגישה ד"ר כהן שמחי, “אבל בעיניים אנחנו רואים תמונה קלינית ברורה של המחלה."

סימפטומים שלא כדאי להתעלם מהם

הביטויים בעיניים מגוונים: החל מאודם מתמשך, נפיחות בעפעפיים, נפיחות בלחמית (החלק הלבן של העין), כאבים לא מוסברים, כפל ראייה, יובש קשה ולעיתים אף עיניים בולטת.

ד"ר דנה כהן שמחי: "סימן אופייני נוסף הוא רטרקציה של העפעפיים – מצב שבו העפעפיים “נמשכים” לאחור והעיניים נראות פעורות יותר מהרגיל. במצבים חמורים החולה יכול להתקשות לסגור את העיניים ואף חוסר יכולת לעצום עיניים בזמן שינה". 

מי נמצא בסיכון למחלת תריס עינית?

המחלה שכיחה יותר בנשים, כחלק מהנטייה של נשים לסבול יותר ממחלות אוטואימוניות. קבוצת סיכון נוספת כוללת אנשים עם מחלות של בלוטת התריס ורקע גנטי מתאים. גורם מחמיר משמעותי הוא עישון: “עישון לא רק מחמיר את התסמינים”, מדגישה ד"ר כהן שמחי, “אלא גם מאריך את משך המחלה ומקשה על הטיפול".

גורם הזמן הוא קריטי – שני שלבים 

למחלה שני שלבים עיקריים: שלב אקטיבי (דלקתי) ושלב כרוני־צלקתי. בשלב הדלקתי יש עדיין פעילות של מערכת החיסון ודלקת בתוך ארובת העין. בשלב זה ניתן, באמצעות טיפול מתאים, לעצור את התהליך ולמנוע הצטלקות קשה של השרירים והרקמות. בשלב הצלקתי, לעומת זאת, הנזק כבר מקובע, והטיפול התרופתי פחות יעיל – ולעיתים אין מנוס מניתוחים מורכבים ואף דחופים.

“ד"ר כהן שמחי מסבירה " אבחון מוקדם הוא קריטי, מחקרים מראים שטיפול בשלב הראשוני מפחית משמעותית את ההצטלקות, מונע סיבוכים ומקל מאוד על השיקום בהמשך."

איך מאבחנים?

האבחון מבוסס בראש ובראשונה על בדיקה קלינית של העיניים. במקביל נשלחים המטופלים לבדיקות דם לתפקודי בלוטת התריס ולנוגדנים. "גם אם בדיקות הדם אינן חד־משמעיות, אך התמונה הקלינית מתאימה ניתן לאבחן מחלת תריס עינית". לעיתים משלבים גם בדיקות הדמיה, בהתאם לחומרת המצב.

טיפולים חדשים מביאים תקווה גדולה

בעבר אפשרויות הטיפול היו מוגבלות, אך כיום קיימים טיפולים מתקדמים המדכאים את פעילות מערכת החיסון. בשלב המוקדם ניתן להשתמש בסטרואידים להפחתת הדלקת, ובמקרים בינוניים עד קשים – גם בתרופות ביולוגיות חדשות, שחלקן נכנסו לאחרונה לסל הבריאות. “התרופות הביולוגיות פועלות בצורה ממוקדת יותר”, מסבירה ד"ר כהן שמחי, “עם פחות תופעות לוואי, ואנחנו רואים שיפור לא רק בכאב ובכפל הראייה, אלא גם במראה העיניים – דבר משמעותי מאוד לאיכות החיים".

הטיפולים ניתנים בעיקר בשלב הפעיל של המחלה, ולא בהכרח לכל החיים. עם דעיכת הפעילות הדלקתית, ניתן להפסיקם ורק לבצע המשך מעקב .

למה חשוב להיות ערים – הדגלים האדומים

אודם עיני שלא חולף, כאבים מתמשכים, נפיחות לא מוסברת, כפל ראייה או שינוי במראה העיניים – במיוחד אצל מי שסובל מבעיות בבלוטת התריס – הם סימנים המחייבים פנייה לרופא עיניים. מודעות של רופאי משפחה ואנדוקרינולוגים, לצד ערנות של המטופלים עצמם, יכולה לעשות את ההבדל בין טיפול פשוט יחסית לבין מחלה מורכבת ומסכנת ראייה.

השורה התחתונה ברורה: כשמדובר במחלת תריס עינית, העיניים לא רק רואות – הן גם מזהירות. כדאי להיות ערים לשינויים בזמן ולפנות בהקדם לרופא עיניים. זה יכול להיות הבדל משמעותי באיכות הראייה ובאיכות החיים.