מערכת מדיקואנדומטריוזיס היא מחלה רב מערכתית, מוגדרת ע"י נוכחות רקמת רירית רחם מחוץ לחלל הרחם. מחלה כרונית, דלקתית עם התפשטות מהירה. מתאפיינת ע"י כאבי בטן, כאבים בזמן הוסת, ופגיעה ביכולת להרות. מאפיין בעיקר את גיל הפוריות.
על כך מספיר פרופ' אדריאן שולמן בתכנית המילון הרפואי בוידאו בהנחיית פרופ' קרסו
התפתחות מחלת האנדומטריוזיס
יש מספר תיאוריות המנסות להסביר את התפתחות המחלה: שינוי מקומי של רקמת קרום הצפק העוטף את חלל הבטן, נדידה של תאים מחלל הרחם דרך כלי דם לאזורים מרוחקים, זרימה לכיוון הפוך של הוסת, דרך החצוצרות, לכיוון חלל הבטן.
התאים מתיישבים ומשגשגים במקומות לא אופייניים כגון:
על פני השחלות ויוצרים ציסטות מלאות בדם וסתי (אנדומטריומה או בשפה "עממית ציסטות שוקולד").
על פני כרום העוטף את חלל הבטן (מוקדי אנדומטריוזיס , על הרצועות המחזיקות את הרחם (קשריות סקרו-אוטרין).
בכל המקומות הללו צמיחה חדשה של כלי דם מאפשרת המשך התפתחות ופלישה של הריקמה האנדו מטריאלית.
השפעות גנטיות גנטיות
אופן ההורשה מורכב ותלוי בגורמים שונים.
חוקרים מאנגליה ואוסטרליה מצאו קשר לכרומוזום 10.
6-10 % מכלל הנשים יפתחו במהלך החיים אנדומטריוזיס.
מבין הנשים המתלוננות על כאבי בטן כרוניים ואו בעיות פוריות, המחלה תתגלה אצל 30-35% מתוכן.
האבחון של מחלת האנדומטריוזיס
אבחון המחלה נעשה בדרכים שונות:
זיהוי באמצעות לפרוסקופ
הדרך הבטוחה ביותר היא ע"י זיהוי באמצעות לפרוסקופ ואימות הממצאים ע"י לקיחת דגימה מהרקמה החשודה לבדיקה פתולוגית.
בדיקות הדמייה
כמובן שבהרבה מקרים ניתן להסתפק באבחון ע"י אולטרא סאונד, CT או MRI עם או בלי שילוב של סממנים (מרקרים) ביוכימיים.
התפתחות והחמרת המחלה
יש מספר גורמים שמסיעים להתפתחות והחמרה במצבה של אנדומטריוזיס:
חשיפה לאסטרוגנים (ההורמון הנשי) לדוגמה ללא ספק הגורם המכריע בין כולם.
האסטרוגן ממלא תפקיד חשוב בפתוגנזה של אנדומטריוזיס.
המחלה מתעוררת רק לאחר קבלת מחזור הוסת ונסוגה לאחר menopause (גיל הבלות)
סימפטומים בולטים במחלה
2 הסימפטומים הבולטים, כאמור, כאבים ועקרות:
מנגנוני כאב
כאב הוא הסימפטום הנפוץ ביותר של אנדומטריוזיס. הסביבה ההורמונאלית משפיעה על תפיסת הכאב ועם הזמן הכאב מתפשט גם לאברים הסמוכים. הכאב שנגרם עקב אנדומטריוזיס קשור לדימום הפנימי, להתפתחות של תהליכים דלקתיים ותפיסה של קצות עצבים .
עקרות
אנדומטריוזיס קשורה באופן הדוק עם בעיות פוריות; בין 20% ל 40% מנשים עם עקרות סובלות מאנדוצטריוזיס. באופן כללי ניתן לקבוע שיש קשר בין חומרת האנדומטריוזיס למידת הפגיעה בפוריות.
מנגנוני הפגיעה קשורים לשינוים אנטומיים שנגרמים ע"י אנדומטריוזיס מתפשטת ולהשפעה הסביבתית של האנדומטריוזיס על איכות הביציות.
איך מטפלים במחלה?
הטיפול הוא תרופתי או כירורגי וצריך להיות מותאם לתלונות ולצרכים של המטופלת.
טיפול תרופתי
בדרך כלל ובמיוחד במקרה של אישה בגיל הפוריות הגישה הטיפולית היא שמרנית ע"י שימוש בכדורים או זריקות.
המטרה של הטיפול השמרני היא להקטין כמות הדם הוסתי. קיימות מספר אופציות להשגת המטרה:
ע"י דיכוי ההפרשה האסטרוגנית ועיכוב שגשוג של רירית הרחם גלולות למניעת הריון במתן ממושך ללא הפסקה.
אנלוגים ארוכי טווח של ה-Lucrin) Gnrh) נוגדים או מפחיתים ספציפי של הפרשת אסטרוגן- Aromatase Inhibitors
Ulipristol) Selective Progesterone Receptor Modulator)- מפרישי פרוגסטרון מקומי, בחלל הרחם, כגון התקן תוך רחמי הורמונאלי (מירנה).
ברשימה גם תרופות חדשות שמטרתן עכב שגשוג של כלי דם (Angiogenesis Inhibitors, VEGF Inhibitors).
טיפול כירורגי
מיועד בראש וראשונה לנשים עם אנדומטריוזיס שסובלות מכאבים חזקים.
הניתוחים מתבצעים על פי רוב בלפרוסקופיה.
מטרת הטיפול הכירורגי להסיר במקסימום את הרקמה הנגועה ולהפריד את ההידבקויות הנוצרות מתהליך הדלקתי תוך כדי הקפדה מקסימלית על שימור רקמות חיוניות, כגון שחלות, דרכי השתן והמעיים.
לציין שבמקרים רבים הניתוחים מורכבים מאוד וממושכים מאוד והמאמץ הכירורגי להסיר מקסימום של נגעים יכול לגרום לפגיעה באותן האברים החיוניים וגם לגרום לירידה ברזרבה שחלתית.
האם ניתן להיכנס להריון עם אנדומטריוזיס
במקרים של נשים מעוניינות בהריון חייבים לאבחן באופן סיסטמתי מה הסיבה לאי פוריות ובאיזה מידה מעריכים שהגורם קשור לאנדומטריוזיס.
הטיפול תמיד מתחשב בסיבת האי פוריות אך לוקח בחשבון את המגבלות שהאנדומטריוזיס מעלה.
במקרים של אנדומטריוזיס קלה ובהעדר ממצאים פתולוגיים אחרים (כאשר לא מוצאים שום סיבה נוספת שיכולה להסביר את סיבת אי הפוריות), ההמלצה היא לטפל בשילוב של גירוי שחלתי מבוקר והזרעה תוך רחמית (בדומה לטיפול בזוג העקר מסיבה לא מוסברת).
במקרים מורכבים יותר בהם יש גם פגיעה בשלמות החצוצרות או שיש ציסטות שחלתיות גדולות ( מעל 5 ס"מ) יש לעבור לטיפול בהפריה חוץ גופית.
במקרים של נשים עם מחלה מפושטת ודוהרת, בגיל הפוריות אשר לא מעוניינות בהריון בטווח המיידי יש להציע טיפול לשימור פוריות במסגרת יחידה להפריה חוץ גופית.
לסיכום אנדומטריוזיס היא מחלה כרונית ששתי התלונות האופייניות הן כאבים ואי פוריות. בנשים צעירות בגיל הפוריות הדגש הטיפולי חייב להתכוון בראש וראשונה לבעיית הפוריות ולדחות עד כמה שניתן טיפול כירורגי. במקרים שבהן הכאבים בלתי נסבלים, יש לשקול טיפול כירורגי. באותם המקרים יש להקפיד להציע למטופלת שימור פוריות.
פרופ' אדריאן שולמן הינו מומחה למיילדות וגינקלוגיה ולהפריה חוץ גופית. מנהל יחידת ה-IVF וטיפולי הפוריות בבית החולים מאיר
ומרצה באוניברסיטת תל אביב לסטודנטים לרפואה ולרופאים אשר עוברים התמחות בגינקולוגיה.
