טיפול בגידול בלוטת הרוק – הפרוטיס

אלו סוגים של גידולים קיימים בבלוטות הרוק?

הרוק מיוצר בשלוש בלוטות גדולות בכל צד של הראש ובנוסף ממאות בלוטות קטנות בחלל הפה והלוע. הגדולה בבלוטות הרוק היא בלוטת בת האוזן (פרוטיד) הנמצאת בצידי הפנים.

גידולים בבלוטת הפרוטיד הם השכיחים ביותר מבין גידולי בלוטות הרוק ורובם שפירים.

בלוטות הרוק מורכבות ממספר רב של סוגי תאים, ולכן מגוון הגידולים הממאירים גדול, חלקם אלימים מאוד וחלקם פחות.

מהם גורמי הסיכון להתפתחות גידולים בבלוטת הרוק – הפרוטיס?

מעל שני שליש מגידולי הפרוטיס הם גידולים שפירים, והשכיחים מביניהם הם אדנומה פלאומורפית וגידול על שם וורטין. גורם הסיכון המוכח לגידול ע"ש וורטין הוא עישון.

גורם הסיכון לגידולים ממאירים של הפרוטיס הוא טיפול קרינתי בעבר. טיפול זה מעלה את הסיכון ללקות בגידול ממאיר מסוג קרצינומה מוקואפידרמואידית.

מהם התסמינים?

ברוב המקרים המטופל יחוש בגוש במיקום של בלוטת הפרוטיס. ברוב המוחלט של הגידולים השפירים לא יהיו תסמינים נוספים.

בגידולים ממאירים עלולים ללוות גם כאבים מקומיים עם רגישות במישוש, תחושה של קושי בפתיחת הפה ואף קושי בבליעה. בחלק קטן מהמקרים יופיע גם שיתוק חלקי או מלא של עצב הפנים.

כיצד מאבחנים?

יש לגשת לרופא אף אוזן גרון על מנת לבצע אבחון הכולל תשאול רפואי ובדיקה גופנית מלאה.

לאחר מכן יחליט הרופא האם יש להמשיך לביצוע של בדיקות הדמיה כגון:

• ביצוע הדמיית על קול (אולטראסאונד)
• הדמיה ממוחשבת (CT)
• תהודה מגנטית (MRI)

בהמשך ברוב המקרים תבוצע גם ביופסיית מחט עדינה, כדי לבסס את החשד פתולוגית. במקרים חריגים יש לבצע גם ביופסיה פתוחה עם כריתה של חלק או כל הגוש.

מהו הטיפול הכירורגי לאחר שמתגלה גוש בבלוטת הרוק?

הניתוח הוא כריתת בלוטת הרוק השטחית או כריתה מלאה של כל הפרוטיס. החתך עובר קדמית לאפרכסת ומתעגל אחורית לתנוך, כך שרובו לא נראה לאחר הניתוח.

לאחר חשיפת הפרוטיס מבוצע חיפוש מדוקדק אחר עצב הפנים, העובר בתוך הבלוטה ומחלק אותה לשניים – אונה שטחית ואונה עמוקה.

בשלב הבא מבוצעת כריתה של האונה השטחית תוך שמירה על כל סעיפיו של עצב הפנים. במידה ויש צורך גם בכריתת האונה העמוקה, הסעיפים של עצב הפנים מבודדים משני חלקי הבלוטה, ומבוצעת כריתה שלמה של הפרוטיס.

בסיום הניתוח מותקן נקז, והחתך נסגר עם תפרים נסתרים נמסים.

מהם הסיכונים בניתוח?

מעבר לסיכוני ניתוח כלליים כגון דמם וזיהום, הסיכון העיקרי בניתוח זה הוא פגיעה בעצב הפנים המתבטא בשיתוק חלקי או מלא של שרירי מחצית הפנים (צניחת זווית הפה, קושי בעצימת העין). פגיעה זו עלולה להיות זמנית ונובעת בפגיעה בתפקוד של העצב.

לרוב העצב מתאושש לאחר מספר שבועות לא רב. באחוזים נמוכים בידיים מנוסות עלולה להיות גם פגיעה קבועה בעצב הפנים.

סיבוך נוסף עלול להיות חוסר תחושה באפרכסת האוזן לאחר הניתוח. סיבוך זה נובע מפגיעה בעצב תחושתי שמגיע מקדמת הצוואר אל אזור האפרכסת, ולרוב עובר מעל השדה הניתוחי ולכן מוקרב תוך כדי הניתוח.

תופעה נפוצה לאחר ניתוחי הפרוטיס היא הזעה בפנים בעת אכילה. במרבית המקרים המנותח לא מודע לתופעה בשל עצמתה הנמוכה. במידה וההזעה מפריעה, ניתן לטפל בה בעזרת ג'ל למניעת הזעה.

שאלות ותשובות בנושא

האם הסרת בלוטת הפרוטיס פוגעת בתפקוד?

מהו משך האשפוז?