התנגדות לצוואה: ההליך המשפטי

צוואה הוא מסמך משפטי, המפרט את אופן חלוקת רכושו של הנפטר ליורשיו לאחר פטירתו. כמסמך משפטי, כפופה הצוואה לחוק הירושה ולהוראותיו של רשם הירושות, ומימושה מותנה בהליך מסודר שעל היורשים לעבור על מנת לזכות בירושתם מן הנפטר. לכל אדם עומדת הזכות להגיש התנגדות מנומקת לצוואה, ולהעמיד את תוקפה למבחן בית המשפט, אם כי יש לזכור כי מדובר בהליך ארוך וקשה, שלא תמיד נכון להיכנס אליו

צו קיום צוואה

עם פטירתו של אדם, מוקפא כל רכושו (חשבונות בנק, חסכונות, כספי השקעות, נכסי נדל"ן וכדומה) עד לקבלת צו ירושה מרשם הירושות. במידה והשאיר אחריו הנפטר צוואה, על היורשים להגיש בקשה לרשם הירושות להוצאת צו קיום ירושה.

במידה ולא הותיר אחריו הנפטר צוואה, יחולק רכושו בין אשתו וילדיו, על פי הקבוע בחוק.

את הבקשה להוצאת צו קיום ירושה, יכול להגיש כל אחד מן היורשים לאחר שהודיע להם רשם הירושות על קיום הצוואה באמצעות שליחת מכתב רשמי הדואר.

לאחר הגשת הבקשה, מפרסם לציבור רשם הירושות את עובדת קיומו של צו קיום הירושה, וזאת באמצעות פרסום ברשומות ובעיתון יומי הנגיש לציבור הרחב.

התנגדות לצו קיום צוואה ואופן הגשתה

לאחר פרסום צו קיום הצוואה לציבור, יכול כל אדם להגיש התנגדות לצו זה.

ככלל, ניתן להגיש את ההתנגדות בתוך 14 ימים מיום הפרסום, אם כי זכות ההתנגדות קיימת בפועל כל עוד לא ניתן צו ירושה.

בהיבט זה, ראוי לציין כי העומס על רשם הירושות עלול לעכב את הוצאת צו הירושה בחודשים ארוכים ולהאריך את התקופה בה ניתן להגיש התנגדות לצו קיום הצוואה.

לשם הדגמה, כיום מדובר על ממוצע של 6 חודשי המתנה עד לקבלת צו ירושה במחוז מרכז.

ההתנגדות לצו קיום צוואה צריכה להיות מוגשת למשרדי רשם הירושות.

על ההתנגדות להיות מנומקת היטב ולהיתמך בתצהיר חתום של הגורם המתנגד.

בכתב ההתנגדות יש לקחת בחשבון את רצונו של המנוח ואת כלל האלמנטים המשפטיים הרלוונטיים.

העילה להתנגדות יכולה להתבסס על טענות לצוואה מאונס או מכפייה, צוואה פגומה, מסמך מזויף, צוואה למי שנטל חלק בעריכתה וכדומה.

יחד עם זאת, קיימות שתי עילות שכיחות במיוחד לביטול צוואה:

אי כשירות לצוואה על פי סעיף 26 לחוק הירושה

על המתנגד להוכיח כי המצווה היה במצב של אי כשירות משפטית בזמן עריכת הצוואה.

במקרה כזה, יש להראות כי כתוצאה ממצב בריאותי או נפשי כלשהו, לא ידע או לא הבין המצווה על מה הוא חותם.

השפעה בלתי הוגנת על פי סעיף 30 לחוק הירושה

על המתנגד להוכיח כי על המצווה הופעלה השפעה שלילית ובלתי הוגנת בזמן עריכת הצוואה, וכי הצוואה אינה משקפת את רצונו החופשי של המצווה, אלא את רצונו של הגורם המשפיע.

ההליך המשפטי ונטל ההוכחה

לאחר קבלת ההתנגדות, מעביר אותה רשם הירושות לדיון בבית משפט לענייני משפחה.

ההליך המשפטי לביטול צוואה הוא הליך מורכב, מסובך ויקר, הן לאור הנסיבות הייחודיות שבהן העד המרכזי אינו עוד בין החיים והן לאור הקושי של המתנגד לתרגם ידיעה או חשד לכדי ראיה משפטית.

במצב זה, יכול המתנגד, שנושא עליו את נטל ההוכחה, להיעזר במומחים כדוגמת חוקרים פרטיים, גרפולוגים וכדומה על מנת להוכיח את טענותיו.

ברובם המכריע של המקרים, מגיעה ההתנגדות מצד בני משפחה שחשים עלבון צורב ואכזבה מחלקם או אי-חלקם בצוואה.

תחושות אלה הן בהחלט לגיטימיות ונובעות ממניעים אישיים רגשיים ולא רק ממניעים כספיים, אך חשוב להבין שהעיקרון הקובע הוא "רצון המנוח" ולא השוויון בין היורשים.

תחושות המתנגד לא משקפות בהכרח את רצון המנוח, ואינן מהוות לכשעצמן ראיה קבילה בבית המשפט.

על כן, מאחר וההליך המשפטי בבית הדין לענייני משפחה יכול להתארך מאוד וליצור דינמיקה קשה בין בני המשפחה, יש לשקול בצורה קרה ומחושבת את המצב המשפטי לפני שנכנסים לתהליך.

הכרעה – ביטול או אשרור צו הירושה

במידה ובית המשפט יקבל את ההתנגדות, תבוטל הצוואה שלגביה הוצא צו קיום הירושה. במקרה כזה, במידה וקיימות צוואות נוספות, ניתן להגיש בקשה לקיום צו ירושה עבור צוואה קודמת.

במידה ולא קיימות צוואות נוספות, תחולק הירושה בין היורשים על פי הקבוע בחוק הירושה.

במידה ובית המשפט לא יקבל את ההתנגדות, יאושר צו קיום הירושה ורשם הירושות יוציא צו ירושה, שמאשר את הצוואה כלשונה.