הטיפולים החדשים לטרשת נפוצה

טרשת נפוצה הינה המחלה הנוירולוגית השכיחה ביותר בקרב מבוגרים צעירים בעולם המערבי. בישראל לבדה, ישנם על פי ההערכות 4,500-6,000 חולים ורובם בגילאים 20-40, כ-75 אחוז מהחולים הינם נשים. הטרשת הנפוצה היא מחלה אוטואימונית, הגורמת לפגיעה במערכת העצבים, ומובילה לפגיעה בתפקוד החולה עד כדי נכות. כיום, באמצעות טיפולים חדשניים, ניתן לדכא את פעילותם של תאי המערכת החיסונית הספציפיים, הממלאים תפקיד בהתפתחות המחלה

צפו בפרופ' קרוסיס מסביר על כך בראיון עם פרופ' קרסו בתכנית המילון הרפואי

מהי טרשת נפוצה?

טרשת נפוצה היא מחלה אוטואימונית נפוצה, הגורמת לנכות בגיל צעיר.

המחלה תוקפת חלבונים עצמיים בגוף, ובמקרה זה את מעטפת המיילין במערכת העצבים המרכזית, במוח ובחוט השדרה.

כתוצאה מכך נפגמת ההולכה החשמלית בגוף, באופן שיוצר שורה של תקלות נירולוגיות, המשבשות את תפקוד הגוף באזורים שונים בהתאם לאזור פגיעת המחלה.

האם ישנם סוגים שונים בהם באה המחלה לידי ביטוי?

בדומה למחלות אוטואימוניות או מחלות דלקתיות אחרות, הטרשת הנפוצה יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות, שהנפוצה שבהן היא המחלה ההתקפית, במסגרתה סובל החולה מהתקפים חוזרים, החמרה של המחלה והופעת סממנים חדשים ככל שעובר הזמן.

צורה זו של המחלה נקראת Elapsing Remitting.

עם הזמן הופכת המחלה להיות פרוגרסיבית, במסגרתה אין ממש התקפים חוזרים, אלא רק נסיגה של התפקוד באופן הדרגתי ואיטי.

צורה זו של המחלה יכולה לבוא לידי ביטוי לאחר שלב ההתקפים ובמקרה זה היא תיקרא Secondary Progressive, או כבר בתחילת הופעת המחלה, אז תיקרא המחלה Primary Progressive.

חלוקה זו בין שני סוגי המחלה, התקפית מול פרוגרסיבית, שלטה בתפיסה הרפואית במשך שנים רבות. כיום, ישנה הבנה כי הספקטרום בין המחלה ההתקפית ובין המחלה הפרוגרסיבית הוא אותו הספקטרום, ולא ניתן לומר על חולה מסוים שהוא רק התקפי או רק פרוגרסיבי.

על כן, ההתייחסות לאופן בו באה המחלה לידי ביטוי היא התייחסות לאותה מחלה הנמצאת בשלבים השונים שלה.

פרופ' קרוסיס : "באמצעות הטיפול בתאי B ניתן לעכב את התקדמות המחלה כבר משלביה הראשונים, ולכן ישנה גם חשיבות רבה באבחון מוקדם של המחלה".

מה גורם להתפרצות המחלה?

בדומה למחלות אוטואימוניות אחרות, כיום לא ידוע מהו אותו טריגר המפעיל את ההליך שבו תוקפת מערכת החיסון את הגוף.

ההשערה היא כי מדובר באירוע וירלי או גנטי, שגורם למערכת החיסון לזהות את החלבונים העצמיים כחלבונים זרים, ולתקוף אותם.

מהם סימני המחלה?

פגיעת המחלה יכולה להתרחש בכל חלק של מערכת העצבים המרכזית, ולכן סימני המחלה תלויים מאוד במקום בגוף בו מתרחשת הפגיעה.

במידה והמחלה פוגעת בעצבי הראייה, היא עלולה לגרום לירידה בחדות הראייה או לראייה כפולה. עם הזמן, הפגיעה יכולה להתרחב לחלקים נוספים של מערכת העצבים ולגרום לשיתוק בגפיים (ידיים ו/או רגליים), חוסר תחושה, אי שליטה בסוגרים ועייפות כללית.

כיום ידוע כי, המחלה יכולה להוביל גם לפגיעה קוגניטיבית, פגיעה בזיכרון או בריכוז, אם כי פגיעה זו בדרך כלל אינה מאובחנת בצורה טובה.

מהו הטיפול בטרשת נפוצה?

מאחר והפגיעה במערכת העצבים המרכזית נגרמת כאמור, על ידי מערכת החיסון שתוקפת את חלבון המיילין במערכת העצבים, מטרת הטיפול היא למנוע את התהליך מלכתחילה, וזאת באמצעות דיכוי המערכת החיסונית.

עד לפני כעשור היה הטיפול מבוסס על דיכוי גורף של המערכת החיסונית, באמצעות טיפולים הנקראים ציטוטוקסיקה או אימונוסופרסיה.

בעשור האחרון פותחו טיפולים רפואיים חדשניים, המאפשרים לנטרל פעולות ספציפיות של המערכת החיסונית, מבלי לגרום לדיכוי שלה באופן גורף, ובכך למנוע תופעות לוואי קשות ובראשן היווצרות זיהומים.

הליך זה מבוצע למשל, על ידי סינתוז של נוגדנים כך שיוכלו לתקוף אוכלוסייה מסוימת מאוד של תאים חיסוניים כמו תאי T, וכיום גם תאי B שיש להם השפעה רבה על המחלה הפרוגרסיבית.

טיפולים אלה נחשבים טיפולים מניעתיים, המדכאים את הופעת ההתקפים ומונעים את התקדמות המחלה.

מהו החידוש בטיפול בתאי B?

עד לפני מספר שנים, התמקד הטיפול בתקיפת תאי ה-T של המערכת החיסונית. בעקבות מחקרים שנערכו בשנים האחרונות, נתגלה כי גם בשלבים הראשונים של המחלה וגם בשלבים הפרוגרסיביים שלה, ישנה מעורבות גם של תאי B של המערכת החיסונית, תאים שעד כה הוזנח הטיפול בהם.

באמצעות הטיפול בתאים אלה ניתן לעכב את התקדמות המחלה כבר משלביה הראשונים, ולכן ישנה גם חשיבות רבה באבחון מוקדם של המחלה.

לאורך זמן, גורמים התקפי הטרשת הנפוצה לנזק בלתי הפיך לתאי מערכת העצבים, ולכן ככל שמזהים את המחלה מוקדם יותר, כך ניתן יותר למנוע את ההתקפים ואת הנזקים הנגרמים על ידם.