חידוש מהפכני: בדיקת דם פשוטה עשויה להעריך את הסיכון לחזרת סרטן המעי הגס

בשורה מעודדת לחולי סרטן המעי הגס שעברו ניתוח כריתה: בדיקה חדשנית ופשוטה מסוגלת להעריך את הסיכון לחזרת המחלה. ד"ר דן מירלמן, רופא בכיר ומנהל תחום במערך האונקולוגי ביחידה לגידולים בדרכי העיכול באיכילוב, תל אביב, מסביר על בדיקת MRD – בדיקת Signatera (השם המסחרי של הבדיקה המובילה בתחום)

צפו בד"ר דן מירלמן מתראיין על כך בתוכנית "סטטוסקופ", רשת 13

סרטן המעי הגס הוא אחד מסוגי הסרטן הנפוצים ביותר, והוא מדורג במקום השני בשכיחותו בקרב גברים ונשים באוכלוסייה הכללית.
התסמינים עשויים לכלול כאבי בטן, שינוי בהרגלי היציאות (שלשול או עצירות), ולעיתים דימום ביציאות. יחד עם זאת, לא תמיד מופיעים תסמינים כלל – ולכן חשיבותה של בדיקת הסקר גדולה במיוחד.

אילו בדיקות סקר קיימות ומתי מומלץ לבצע אותן?

כיום קיימות שתי בדיקות עיקריות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס: קולונוסקופיה ובדיקת דם סמוי בצואה – שתיהן כלולות בסל הבריאות.
ההמלצה היא להתחיל לבצע אותן מגיל 50, אך בשנים האחרונות חלה ירידה בגיל המומלץ, ובארצות הברית כבר ממליצים להתחיל מגיל 45.
רופאי המשפחה נוטים להפנות לבדיקה בקלות יחסית – הן לחולים עם תסמינים, הן לבעלי היסטוריה משפחתית של המחלה, וכמובן לכל אדם מעל גיל 50.

מה קורה לאחר אבחון של סרטן המעי הגס?

לאחר האבחון מבוצעת הערכה כדי לבדוק האם מדובר במחלה גרורתית או ממוקמת. כאשר מדובר במחלה מקומית בלבד – הטיפול העיקרי הוא ניתוח.
לאחר הניתוח נערכת הערכה נוספת כדי לבדוק האם יש צורך בטיפולים משלימים, כגון טיפול כימותרפי.

הבדיקה החדשנית: MRD

כאן נכנסת לתמונה הבדיקה החדשנית MRD – Minimal Residual Disease, או בעברית מחלה שאריתית מזערית.
מדובר בבדיקת דם פשוטה, שמטרתה לזהות האם נותרו בדם שאריות של תאי הגידול.
תחילה מרצפים את הגידול שהוסר במעבדה הפתולוגית ומאתרים בו מוטציות ייחודיות לאותו מטופל. לאחר מכן מנסים לזהות את אותן מוטציות בבדיקת הדם.

מה המשמעות של תוצאה חיובית או שלילית?

הבדיקה רגישה במיוחד לגילוי שאריות מחלה:

אם נמצאה עדות למחלה שאריתית – הסיכון לחזרת המחלה גבוה יותר, ובמקרה כזה יומלץ לרוב על טיפול כימותרפי משלים במשך 3–6 חודשים.

לעומת זאת, אם הבדיקה שלילית ואין תאים סרטניים בדם – ניתן להסתפק במעקב בלבד, שכן הסיכון לחזרת המחלה נמוך מאוד ואין צורך בטיפול מיותר.

מדוע לא ניתן לזהות את המחלה בהדמיה?

ד"ר דן מירלמן: "לעיתים שאריות המחלה אינן נראות בבדיקות הדמיה כמו CT או PET-CT, גם כשבפועל נותרו תאים סרטניים בגוף. במקרים כאלה, בדיקת ה-MRD עשויה לזהות את המחלה עוד לפני שמופיעים סימנים בהדמיה – ולאפשר טיפול משלים שימנע חזרה עתידית".

האם לא עדיף לתת כימותרפיה לכל החולים ליתר ביטחון?

לא בהכרח. טיפול כימותרפי מלווה בתופעות לוואי רבות ולעיתים גם ארוכות טווח, ולכן המטרה היא להימנע מטיפול מיותר.
כאשר בדיקת MRD שלילית, הסיכון לחזרת המחלה נמוך מאוד – וברוב המקרים אין צורך בטיפול כימותרפי.

כיצד מתבצעת הבדיקה?

מבחינת המטופל, מדובר בבדיקת דם פשוטה, המתבצעת כחודש לאחר ניתוח כריתת הגידול.
הדגימה נשלחת למעבדה פתולוגית לאיתור המוטציות הייחודיות לגידול, ולאחר מכן למעבדה ייעודית בארה"ב, שם מתבצעת בדיקת הדם עצמה.

עד כמה הבדיקה מדויקת?

הבדיקה נחשבת מדויקת מאוד בהערכת הסיכון לחזרת המחלה.
מחקרים הראו כי בקרב מטופלים שתוצאת הבדיקה שלהם שלילית – הסיכוי לחזרת המחלה בעתיד נמוך ביותר, בשיעור של מעל 90%.

האם הבדיקה כלולה בסל הבריאות?

נכון לעכשיו, הבדיקה עדיין אינה כלולה בסל הבריאות, אך היא מכוסה ברוב הביטוחים הפרטיים.
כיום השימוש בה הולך ומתרחב, ורופאים ממליצים עליה בעיקר במקרים גבוליים – כאשר לא ברור אם יש צורך בטיפול כימותרפי משלים.

מה נעשה בעבר, לפני שהייתה הבדיקה?

בעבר ההחלטה על מתן טיפול כימותרפי התקבלה על סמך גורמי סיכון פתולוגיים וקליניים – כגון ממצאים בגידול עצמו, חסימת מעי או פרפורציה.
הבדיקה החדשה מאפשרת החלטה מדויקת ומבוססת יותר, שמותאמת אישית לכל מטופל.