ליאת לזר | מערכת מדיקורובנו שמענו על הפרעת קשב וריכוז ADHD, בגרסא המוחצנת (עם ההיפראקטיביות) או בגרסא השקטה (החולמנית). למרות שהמינוח כבר מוכר לכולנו, לא תמיד קיימת ההבנה שאין מדובר בהפרעה רק של בית ספר אלא בחוויית חיים שונה הנובעת מקשיי וויסות כלליים
צפו בד"ר רפפורט מסביר על כך בראיון עם פרופ' קרסו בתוכנית המילון הרפואי בוידיאו
הפרעת קשב וריכוז עלולה לערב את כל התחומים החשובים של החיים: וויסות המצב הרגשי והתגובתיות לסביבה, וויסות האכילה, וויסות השינה, קושי להגשים את מלוא הפוטנציאל בעבודה, בלימודים, בזוגיות.
לכן, האורות האדומים לקיומה של ההפרעה והצורך לאבחן אותה צריכים להיות הרבה יותר מגוונים מאשר רק הציונים בבית הספר.
האורות האדומים אינם בהכרח מכוונים להפרעת קשב וריכוז אך פעמים רבות נלוות אליה ואף ממסכות אותה.
מספיק גם אחד מהם כדי לחשוב על קיומה של הפרעת קשב וריכוז ADHD.
עשרת האורות האדומים:
האם ילדכם חווה קשיי למידה?
פערי למידה נחשבים כאחד מהקשיים הנפוצים בעקבות הפרעת הקשב והריכוז: קושי ברכישת קריאה, בשינון הניקוד, קושי בכתיבה, בהבנת חשבון או בשינון תשובות בעל פה, פער גדול בין היכולות לבין ההישגים, התחמקות מלמידה, כל אלה יכולים להעיד על קיומה של הפרעת קשב וריכוז ADHD.
האם ילדכם חווה קשיים בתחום החברתי?
אתגרים הקשורים להשתלבות בחברה עשויים גם הם לנבוע מהפרעת הקשב הריכוז: קושי בניהול מצבי קונפליקט, היקלעות לריבים רבים ,מצבים בהם הילד סבור שכולם "נגדו", הימנעות מחברה, היגררות למצבי קונדס, עשויים להוות סימן אזהרה לקיום הפרעת הקשב והריכוז.
מהו "הדיבור הפנימי" של הילד?
הפרעת הקשב והריכוז מרבה לפגוע בתחושת הדימוי העצמי של הילד. האם הילד מרבה לכעוס על עצמו, לדבר על עצמו באופן שלילי ולהתבטא במונחים של ייאוש?
כיצד הילד מגיב למקורות סמכות?
קושי בקבלת סמכות ומרדנות קיצונית, גם הם נופלים תחת דפוסי ההתנהגות שעלולים להתלוות להפרעת קשב וריכוז ADHD.
האם הילד בררן למי מקשיב ולמי לא? האם הוא מזלזל במקורות סמכות? האם מקצין את התנהגותו בזמן קבלת עונש?
האם ישנן תנודות רגשיות במצב הרוח של הילד?
היציבות הרגשית מאוד מושפעת מהפרעת הקשב הריכוז. התפרצויות כעס בלתי נשלטות, רגישות יתרה לביקורת, שינוי מצבי רוח באופן פתאומי, תגובות עוצמתיות בהתייחס לגירוי יחסית מינורי, קיומם של פחדים ודאגות ברמה מוגזמת המשבשת את היומיום, נטייה ל"סטריליות", תגובות דרמטיות במקרים של אי הצלחה במשימה והפסדים במשחקים ותחרויות, כל אלה הן דוגמאות לתנודות רגשיות שעשויות לנבוע מהפרעת הקשב והריכוז ADHD.
באיזה אופן הילד מגיב לגירויים סנסורים חיצוניים?
במקרים רבים הפרעת הקשב והריכוז ADHD מתבטאת בתגובה קיצונית לגירויים חיצוניים:
רגישות יתר לחיבוקים או נשיקות או להיפך, צורך בהם בעוצמה גדולה מהרגיל, רגישות יתר למגע של בדים, לרעש, לריח, לטמפרטורה, לכאב, למרקמי אוכל, כל אלה מכוונים לקשיי וויסות כלליים שמרבים להתלוות להפרעת הקשב עצמה.
האם קיימות בעיות קואורדינציה או תנועה?
האם הילד "קלמזי", האם נמנע מספורט, מרכיבה עם אופניים, מכתיבה? האם מעדיף לאכול בידיים ולא עם סכו"ם, האם מרבה ללכלך את סביבתו בזמן ארוחה? כל אלה גם צריכים לעורר מחשבה על הפרעת קשב וריכוז.
איך הילד אוכל?
האם הוא מרבה לאכול ללא קשר לזמני ארוחות או תחושת שובע? האם נמשך באופן מוגזם למתוקים ופחמימות? או לחילופין, מדלג על ארוחות ללא קושי וזקוק לגירוי נוסף כדי לאכול?
קושי בוויסות כמות האכילה והמשקל, קשור פעמים רבות להפרעת קשב וריכוז.
איך הילד ישן ?
האם לילד קושי ניכר בהירדמות והוא זקוק לליווי בשינה (למרות שכבר לא מתאים לגילו)? האם קשה לו מאוד לעבור משינה ליקיצה? האם ישנן הפרעות ברצף השינה?
קשיי וויסות בשינה קשורים פעמים רבות לקיומה של הפרעת קשב וריכוז ADHD.
האם הילד אומר שקשה לו? או האם אתם מרגישים שקשה לכם איתו?
חוויית קושי מתמשך עם או של הילד, מרמזים לקיומה של הפרעת קשב וריכוז.
האם יש הבדל בין מבוגרים לילדים?
כיום ידוע שרוב הילדים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD , יגדלו להיות מבוגרים המתמודדים עם קשיים דומים.
המבוגר מתמודד עם משימות שונות ולכן הפרעת הקשב בגילאים הבוגרים יכולה ללבוש פנים אחרות אולם מדובר "באותה גברת בשינוי אדרת", כלומר גם במבוגרים הפרעת הקשב עלולה לפגוע בכל מישורי החיים, בדיוק כמו בילדים ולגבות אף מחיר גבוה יותר, זאת בעיקר עקב העומס הגדל בחיים הבוגרים ועקב העובדה שמדובר כבר בדבר ה"אמיתי": הקמת משפחה, תארים אקדמאיים, פרנסה.
אז מה צריך לעשות?
הפרעת קשב וריכוז הינה אבחנה רפואית.
כמו בכל אבחנה רפואית צריך קודם כל לחשוב עליה. למרות העלייה במספר האבחונים הנעשים לילדים ולמבוגרים, מידת הפספוס של האבחנה עדיין גדולה.
זאת בעיקר עקב קיומם של קשיים נלווים אשר ממסכים אותה. ברוב המקרים מדובר בהפרעת קשב וריכוז מורכבת, עם קיומם של קשיים נלווים, כמו שמפורט באורות האדומים והדבר עלול לגרום למטופל להגיע לאבחונים אחרים ולקבל טיפולים סימפטומטיים.
לכן, בכל מצב בו מתקיימים אורות אדומים ובכל גיל, מעל גיל 3, מומלץ לבצע אבחון רפואי מקיף במרפאה העוסקת בתחום ה-ADHD.
איך מטפלים?
הטיפול התרופתי בריטלין, כשם כולל לתרופות המיועדות ל ADHD, בהחלט יכול לשנות את גורלו של האדם המתמודד עם הפרעת הקשב (בכל גיל).
אבל! העמקת המודעות לקיומה של ההפרעה, היכולת למפות אותה ביומיום הינה לא פחות חשובה, שכן בעזרת המודעות הנכונה ניתן לקבל כלים להתמודדות נכונה יותר ולהקטין את התסכולים.
כמו כן, לעיתים קרובות יש צורך לטפל גם במגוון הקשיים הנלווים שנמצאו באבחון המקיף. לכן במקרה של ילדים חשובה מאוד ההדרכה ההורית ובמקרה של מבוגרים, האימון האישי.
חשוב לוודא שתהליך זה מתבצע על ידי מאמן/נת המומחים בתחום ה- ADHD , ADHD COACHING.
האם צריך טיפול בחופשות?
כעיקרון, אין חופשה מהפרעת הקשב, היא חלק מאופיו של האדם והולכת איתו לכל מקום. חופשים עלולים אף להחמיר את הפרעת הקשב, לכן חשוב לתכנן ביחד עם הרופא את שגרת החופש ולהחליט באופן פרטני.
ד"ר בועז רפפורט הינו מומחה ברפואת ילדים, רופא להפרעת קשב וריכוז בילידם ובמבוגרים מנהל מרפאת "קשר" בחיפה ובהרצליה.
