הקפאת ביציות: לתת לעצמך זמן, בחירה ושקט נפשי

בשנים האחרונות יותר ויותר נשים בישראל עוצרות לרגע ושואלות את עצמן שאלה פשוטה אך עמוקה: מה אם עוד לא עכשיו? הרצון להיות אמא קיים, אבל החיים לא תמיד מסתדרים לפי לוח הזמנים הביולוגי. לימודים, קריירה, חיפוש זוגיות, תחושת מוכנות רגשית וכלכלית – כל אלה סיבות לגיטימיות לחלוטין לדחיית האמהות

צפו בפרופ' עופר פאינרו מתראיין על כך בתוכנית סטטוסקופ, רשת 13

הקפאת ביציות נועדה בדיוק בשביל זה: לאפשר לך להמשיך לחיות את החיים בקצב שלך, בלי לוותר על האפשרות להורות בעתיד.

הקפאת ביציות היא תהליך רפואי בטוח ומבוסס, שבמהלכו שואבים ביציות מהשחלות, מקפיאים אותן בטכנולוגיה מתקדמת, ושומרים אותן לשימוש עתידי – גם שנים רבות קדימה. בישראל, ניתן לבצע הקפאת ביציות מסיבה סוציאלית, כלומר בלי סיבה רפואית, מגיל 30 ועד גיל 41. זו בחירה אישית לחלוטין, והעובדה שהמדינה מאפשרת אותה מעידה על ההבנה שהמציאות של נשים היום מורכבת, ושלא תמיד הכל מסתדר “בזמן הנכון”.

חשוב לעשות סדר בין הקפאת ביציות לבין הקפאת עוברים. בשני המקרים, תחילת התהליך זהה: טיפול הורמונלי קצר שמטרתו להבשיל כמה ביציות יחד, ולאחריו שאיבת ביציות בהליך קצר ופשוט. ההבדל הוא בהמשך. הקפאת ביציות מתאימה לנשים שאין להן כרגע בן זוג, או למי שלא רוצה לקבל החלטות מוקדמות לגבי זהות האב. הקפאת עוברים מחייבת פרטנר או תרומת זרע, ולכן רוב הנשים מעדיפות להקפיא ביציות – ולהשאיר לעצמן את כל האפשרויות פתוחות לעתיד.

אחת השאלות הראשונות והטבעיות היא: האם זה באמת עובד?

כאן חשוב להיצמד לעובדות ולמידע הרב שנאסף בזנים האחרונות. הקפאת ביציות אינה מבטיחה הריון, אבל היא בהחלט מעלה משמעותית את הסיכוי לכך. הגורם החשוב ביותר הוא הגיל שבו הביציות מוקפאות. מתחת לגיל 35, לכל ביצית מוקפאת יש סיכוי של כ־6–8 אחוזים להוביל ללידת תינוק. כאשר מקפיאים 15–20 ביציות בגיל צעיר, מגיעים לסיכוי מצטבר גבוה מאוד – כ 80–90 אחוזים ללידת ילד אחד בעתיד. לכן, אחת ההמלצות המרכזיות היא לא לחכות “לרגע האחרון”.

פרופ' עופר פאינרו: "בסופו של דבר, הקפאת ביציות אינה החלטה של לחץ – אלא של חופש. חופש לבחור, חופש לחכות, וחופש לדעת שהעתיד עדיין פתוח. זו לא הדרך היחידה לאמהות, אבל היא דרך שמאפשרת לך להיות בעמדה של בחירה, ביטחון ותקווה".

מי יכולה להקפיא ביציות?

כל אישה בגילאי 30–41, בלי קשר למצב הזוגי ובלי קשר לשאלה אם יש לה כבר ילדים. גם נשים שכבר ילדו יכולות לבחור בהקפאת ביציות, מתוך מחשבה קדימה על הרחבת המשפחה. אין כאן תנאי סף חברתיים או אישיים – זו החלטה פרטית לחלוטין, שנעשית לפי הרצון והצרכים שלך.

חשוב לדעת שקיימת גם הקפאת ביציות מסיבה רפואית – למשל לפני טיפולים אונקולוגיים, מחלות מסוימות או ניתוחים שעלולים לפגוע בפוריות. אך גם כאשר נצפתה ירידה ברזרבה השחלתית ללא סיבות אלה – גם אז ניתן להקפיא ביציות והפעם במסגרת מימון של מערכת הבריאות. עם זאת, רוב הנשים שפונות היום לשימור פוריות עושות זאת מבחירה, ולא מתוך אילוץ רפואי.

איך נראה התהליך בפועל?

הוא מתחיל בפגישה עם רופא פוריות, שבודק את הרזרבה השחלתית – כלומר, כמה ביציות נותרו בשחלות. לאחר מכן מתבצעות בדיקות דם ואולטרסאונד, ומתחיל טיפול הורמונלי שנמשך לרוב כשבועיים. במהלך התקופה יש מעקב צמוד, ובסיומה מתבצעת שאיבת ביציות בהליך קצר ובטוח, לרוב בהרדמה קלה. מרבית הנשים חוזרות לשגרה תוך יום־יומיים.

מה לגבי בטיחות ותופעות לוואי?

לרוב מדובר בטיפול נסבל מאוד. ייתכנו תחושות של נפיחות, אי־נוחות או עייפות קלה, אך סיבוכים משמעותיים נדירים כאשר ההליך מתבצע בליווי מקצועי ובמעקב הדוק.

אחת השאלות המרגיעות ביותר היא לכמה זמן הביציות נשמרות. התשובה היא: הרבה מאוד זמן. יש הריונות ולידות גם אחרי 15 ואפילו 20 שנה של הקפאה. מבחינה ביולוגית, הביצית נשארת “בדיוק באותו גיל” שבו הוקפאה. בישראל ניתן להשתמש בביציות המוקפאות עד גיל 54.

מעבר לצד הרפואי, יש כאן גם היבט רגשי עמוק. נשים רבות מספרות שלאחר ההקפאה הן חשות הקלה גדולה, פחות לחץ ויותר שקט נפשי. הידיעה שיש אפשרות זמינה לעתיד מאפשרת לבחור זוגיות מתוך רצון ולא מתוך פחד, ולהתקדם בחיים בתחושת שליטה.