קרע ברצועה הצולבת: איך מאבחנים וכיצד מטפלים?

למידע והתייעצות

להתייעצות עם ד”ר מורגנשטרן
השאירו פרטים או חייגו
077-9966065

    מדיקו > אורתופדיה

    הברך היא מבנה אשר ביסודו הינו בלתי יציב: משטחים עליונים של עצם הירך כדוריים בעוד שהמשטחים בעצם השוקה (טיביה) הינם שטוחים, על מנת לאפשר תנועה חלקה ויציבה לאורך כל טווח התנועה, ישנה מערכת של רצועות, סחוסים, מניסקוסים, גידים ושרירים מסביב לברך, המייצבים ומגנים על תפקודה התקין

    על כך מסביר ד”ר דוד מורגנשטרן בתכנית המילון הרפואי בווידאו בהנחיית פרופ’ קרסו

    מהי הרצועה הצולבת?

    ארבע רצועות עיקריות מקנות לברך יציבות סטטית בכל המישורים, הרצועה הפנימית/מדיאלית קולטראלית MCL, הרצועה החיצונית/לטראלית קולטראלית LCL, והרצועות הצולבות, קדמית ואחורית, שומרות על יציבות הברך.

    הרצועה הצולבת הקדמית ממוקמת בין עצם השוקה ובין הירך באלכסון קדמי-אחורי ומדיאלי-לטראלי.

    תפקידה למנוע תזוזה קדמית של עצם השוקה ביחס לירך, את הקריסה הפנימית של הברך בתנועת ולגוס וגם תנועות סיבוביות.

    תנועות פתאומיות בהן מרכיב של פיתול או סיבוב חזק תוך כדי נשיאת משקל על רגל, עלולות לגרום למתיחה וקרע של הרצועה הצולבת הקדמית.

    לרוב, קרעים אלה מלווים בכאב חד, נפיחות רבה בתוך הברך וקושי בדריכה עליה.

    האבחון נעשה באמצעות תחקור יסודי של מנגנון הפציעה, בדיקה פיזיקאלית המעלה ממצאים ספציפיים ובדיקות דימות מתוכן, MRI ככלי החשוב ביותר.

    בשלבים הראשונים לאחר הפציעה, מנוחה, קומפרסים עם קרח וקיבוע מספקים את ההקלה הרצויה, לעתים, בשל הדמם ברב בתוך הברך, נאלצים לבצע ניקור של הברך לצורך הוצאת נוזלים ודם המחמירים את הכאב.

    טיפולי פיזיותרפיה ונוגדי דלקת ביחד עם תרופות נוספות נגד כאבים, מאפשרים למטופל לקבל בחזרה את היכולת לנוע אם כי מוגבלת יחסית.

    בשלב זה, חשוב להתייעץ עם מומחה ולבדוק את תוצאות בדיקת ה- MRI אשר עשוי לזהות את הפגיעה ברצועה כמו גם פציעות נוספות נלוות כגון קרעים במניסקוסים, קרעים ברצועות נוספות (MCL, PLC, וכו’).

    באילו מקרים יש צורך לבצע שחזור של הרצועה הצולבת?

    הרצועה הצולבת, בשל היותה מבנה תוך מפרקי ביחד עם תכונות פיזיקאליות וביולוגיות נוספות, לא מסוגלת לתקן את עצמה. לעתים קרובות חלקים מהרצועה מצטלקים ו”נדבקים” אל הרצועה הצולבת האחורית אך תהליך זה אינו שווה ערך לריפוי והחזרת המבנה לתפקודו התקין. על כן, נדרשת שיטה לשחזור הרצועה כולה.

    חשוב לציין כי ברך בלתי יציבה כמו במקרה של קרע מלא של הרצועה הצולבת הקדמית, נמצאת בסיכון יתר לפתח פגיעות נוספות כגון קרעים במניסקוסים וגם פגיעות סחוס, העלולות להביא לידי שחיקה מואצת של הברך.

    אצל אנשים צעירים, עם קרעים מלאים של הרצועה הצולבת הקדמית, הטיפול המומלץ הוא בשחזור הרצועה.

    אצל מבוגרים יותר, עם פוטנציאל פעילות נמוך או בכאלה שרוצים לחזור לפעילות גופנית מתונה בלבד כגון הליכה, רכיבה על אופניים, עבודה מבוקרת בחדר כושר או אפילו כאלה שמשתתפים באימוני ריצה קלה, לא בהכרח יעברו שחזור.

    שחזור רצועה צולבת

    כיצד מתבצע ניתוח לשחזור הרצועה הצולבת?

    ניתוח לשחזור הרצועה הצולבת הקדמית יעשה בסיוע ארתרוסקופיה.

    את הקרע ברצועה לא ניתן לאחות ולכן יש צורך בהשתלת מבנה דמוי רצועה כגון גיד המשמש כפיגום (scaffold) לבניית רצועה בעתיד. עובדה אחרונה זו חשובה מאוד משום שבמהלך התקופה שלאחר הניתוח, הגוף מעבד את הגיד תוך כדי שהוא מחליש אותו יחסית תחילה, ובונה רקמה מעליו בהמשך. תהליך ביולוגי זה נמשך בין 6-9 חודשים ולעתים אף מעל לשנה לאחר הניתוח.

    ישנם שני מקורות עיקריים לגידים:

    האחד, גידים עצמיים-אוטוגרפט (autograft), לרוב גידי ההמסטרינגס hamstrings, וגידים מתורם זר-אלוגרפט (allograft).

    כיום, מקובל להשתיל רקמה רכה, קרי, רק גידים אך לעתים אנו רואים שימוש בגידים עם קצה של עצם אשר מתחבר עם עצם הירך ועם עצם השוקה (bone-tendon-bone).

    הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או אזורית, וכרוך בקדיחת תעלות דרכם מעבירים את הגידים משני צדי המפרק שם מעגנים אותם באמצעות קיבועים שונים כגון, ברגים, כפתורים, פינים וכו’.

    חשוב ביותר לשמור על הכיוון הנכון והמדויק של הרצועה המשוחזרת ועל כן נדרשים מיומנות, ידע וניסיון על מנת לקבל תוצאה אנטומית קרובה מאוד לרצועה המקורית שתעניק למטופל את התפקוד המיטבי.

    לאחר הניתוח, מקובל להשאיר לאשפוז לזמן קצר, ולהתחיל בהפעלה מתונה אך מידית. מקובל להשתמש בקביים למשך 2-3 שבועות, תוך כדי שמבצעים תרגילים להנעת הברך וכיווץ השרירים מסביבה.

    השיקום מתקדם באופן הדרגתי ומתוזמן היטב, לאורך כ- 6 חודשים, עד לחזרה לפעילות הרצויה.

    מהם סיכויי ההצלחה של ניתוחים אלו?

    סיכויי ההצלחה של ניתוח שכזה גבוהים ומגיעים ל כ- 85% מכלל המנותחים, כאשר אחד הגורמים העיקריים של הצלחת הניתוח הוא הימצאות פגיעות נלוות נוספות כגון קרעים במניסקוס, בסחוס או בעצם.

    יותר מ- 80% מהספורטאים שעברו ניתוח לשחזור הרצועה הצולבת הקדמית יוכלו לחזור לעסוק בפעילות ספורטיבית כללית אך לא באותה רמה בה עסקו קודם לכן.

    כ- 70% מהספורטאים שעברו ניתוח לשחזור הרצועה הצולבת הקדמית יוכלו לחזור לעסוק בפעילות ספורטיבית באותה רמה שעסקו בה קודם לכן.

    דירוג:

    6 גולשים דירגו 5.0
    ד"ר דוד מורגנשטרן
    כירורגיה אורתופדית
    ד”ר דוד מורגנשטרן הינו מומחה לכירורגיה אורתופדית במכון אסותא תל אביב. ד”ר מורגנשטרן עמית (מומחה) ראשון בישראל ברפואת ספורט.

    להתייעצות עם ד”ר מורגנשטרן
    השאירו פרטים או חייגו
    077-9966065

      תגובות

      דירוג: