הפרעות בזקפה בקרב גברים עם סוכרת

הפרעות בזקפה (Erectile Dysfunction – ED) מהוות סיבוך שכיח ובעל משמעות קלינית בקרב גברים עם סוכרת מסוג 2, ולעיתים אף מהוות הביטוי הראשוני למחלה. התופעה משפיעה על איכות החיים, מצב רגשי ויחסים אינטימיים, אך מעבר לכך – עשויה לשקף תחלואה מערכתית סמויה או איזון מטבולי לקוי

צפו בד"ר נחום זילבר מתראיין על כך בתוכנית "סטטוסקופ", רשת 13

אפידמיולוגיה

הפרעות בזקפה פוקדות בין 40% ל-50% מהגברים בגילאי 50 ומעלה, אך שיעור זה עולה משמעותית בקרב גברים עם סוכרת מסוג 2. כ-70% מהגברים הסוכרתיים מדווחים על ירידה כלשהי בתפקוד המיני. מעבר לכך, הסיכון ל-ED בקרב גברים עם סוכרת גבוה פי 3 לעומת גברים בריאים באותו גיל. התופעה מופיעה לעיתים בשלב מוקדם של המחלה ואף עשויה לשמש סימן מבשר ראשון לאבחנה של סוכרת סמויה.

מנגנונים פתופיזיולוגיים

נוירופתיה סוכרתית

פגיעה בעצבים הסומטיים והאוטונומיים המעצבבים את הפין היא אחת ההשלכות הנוירולוגיות השכיחות של סוכרת כרונית. מנגנונים הכוללים היפרגליקמיה כרונית, חדירה של סורביטול ופרוקטוז לתאי העצב, ירידה באספקת חמצן, ויצירת רדיקלים חופשיים – מביאים לירידה בתחושה, לפגיעה ברפלקסים המעורבים בזקפה ולתגובה מינית ירודה.

פגיעה וסקולרית

סוכרת מלווה בהפרעה בתפקוד האנדותל של כלי הדם, ירידה בייצור NO והאטה בזרימת הדם בעורקי הפין. תפקוד לקוי של שסתומים ורידיים בקורפורה קברנוזה (venogenic ED) מונע שמירה על הלחץ ההמודינמי הנדרש, ומביא לזקפה שאינה נשמרת.

היפוגונאדיזם

בקרב 25%–40% מהגברים הסוכרתיים נמדדות רמות טסטוסטרון נמוכות, תופעה הנובעת מהשפעות מטבוליות והורמונליות של הסוכרת. ירידה זו גורמת להחלשות הליבידו ולפגיעה בתגובה לגירוי מיני, ומחמירה את ההפרעה הזיקפתית.

גישות טיפוליות

איזון מטבולי ואורח חיים

טרם התחלת טיפול תרופתי יש לוודא איזון גליקמי מיטבי (HbA1c < 7%), איזון יתר לחץ דם ופרופיל שומנים, הפסקת עישון, הגברת פעילות גופנית וירידה במשקל. התערבות רב-מערכתית זו תורמת לשיפור התפקוד הווסקולרי והעיצבי, ולעיתים אף מאפשרת תגובה טובה יותר לטיפולים פרמקולוגיים.

טיפול תרופתי – PDE5 inhibitors

קו הטיפול הראשון כולל שימוש בתרופות ממשפחת מעכבי PDE5 (סילדנפיל, טדלפיל, ורדנפיל). תרופות אלו משפרות את זרימת הדם בפין על ידי הגברת פעילות NO-cGMP בתגובה לגירוי מיני. עם זאת, כ-30%-50% מהמטופלים הסוכרתיים אינם מגיבים היטב לתרופות אלו, בין היתר עקב נזק מבני לאנדותל, דליפה ורידית או פגיעה עצבית.

טיפול אינטרה-קורפורלי

במקרים של כישלון טיפולי בשימוש בתרופות פומיות, ניתן לשקול הזרקה מקומית של פרוסטגלנדין E1 או שילובים תרופתיים (Bimix/Trimix). הזרקה אינטרה-קורפורלית פועלת ישירות על הרקמה הספוגית, ללא תלות במסלול העיצבי, ומציגה שיעורי הצלחה גבוהים  95% ומעלה גם במצבים של נוירופתיה סוכרתית מתקדמת.

טיפולים נוספים

• טיפול בטסטוסטרון לגברים עם היפוגונאדיזם מוכח, בהתאם להנחיות האנדוקרינולוגיות.
• שימוש בהתקני ואקום או שתלים פנימיים – כאופציה כירורגית לחולים עם כישלון טיפולי מלא או ריבוי מחלות רקע.

חשיבות האבחון המוקדם

תלונה על ED בקרב גברים בגיל הביניים צריכה לעורר חשד להפרעה מטבולית בסיסית – ובפרט סוכרת סמויה. לא אחת מתגלה אבחנה חדשה של סוכרת בעקבות הערכה שהופיעה ירידה  בזקפה  או החלשתה.. ישנה חשיבות רבה לביצוע בירור כללי, הכולל בדיקות דם, הערכה הורמונלית והפניה למומחים מתאימים.

לסיכום

הקשר שבין סוכרת לבין הפרעה בתפקוד המיני הוא עמוק, מוכח ונפוץ. גישה קלינית נכונה מחייבת זיהוי מוקדם של הסוכרת, בירור מלא של המנגנון הפתופיזיולוגי המעורב, והתאמה מדויקת של טיפול תרופתי או מקומי בהתאם לצורך. במקביל, ניהול מחלת הסוכרת ואימוץ אורח חיים בריא הם אבני יסוד בכל תכנית טיפול יעילה.