סרטן צוואר הרחם: 100% מניעה, 100% מודעות, המדריך המלא לחיסון, בדיקות סקר ומעקב פפילומה

סרטן צוואר הרחם הוא אחד המצבים הרפואיים הנדירים ביותר שניתן למנוע ב-100%. מדובר במחלה שמקורה הבלעדי הוא זיהום נפוץ: וירוס הפפילומה (HPV). הבנת הקשר בין הווירוס למחלה, ומימוש קווי ההגנה הקיימים, יכולים למנוע למעשה את התפתחות הסרטן

צפו בד"ר גיא גוטמן מתראיין על כך בתוכנית סטטוסקופ, רשת 13

וירוס הפפילומה (HPV): הגורם הבלעדי לסרטן צוואר הרחם

וירוס הפפילומה הוא וירוס נפוץ מאוד. כ-30% מהאוכלוסייה נחשפת אליו בשלב כלשהו בחייהם.

• דרך ההדבקה: ההדבקה מתרחשת באמצעות יחסי מין.
• גורמי סיכון: גורם הסיכון המרכזי הוא ריבוי פרטנרים, המגדיל את הסיכוי להיחשף ולהידבק בווירוס. עם זאת, מספיק פרטנר אחד כדי להידבק.
• הקשר לסרטן: מאה אחוז ממקרי סרטן צוואר הרחם נגרמים על ידי וירוס הפפילומה. אין וירוס פפילומה – אין סרטן צוואר הרחם.

חשוב לדעת: רוב מקרי ההידבקות בפפילומה מסתיימים בכך שמערכת החיסון של הגוף מחסלת את הווירוס, ולכן רוב הנשים שנדבקו לא יפתחו סרטן. רק כ-10% מהנשים שנחשפו לווירוס יפתחו שינויים טרום-סרטניים או סרטניים.

קווי הגנה: חיסון ו-בדיקת פאפ (Pap Test)

ניתן למנוע את סרטן צוואר הרחם באמצעות שני קווי הגנה עיקריים:

1. חיסון הפפילומה: קו ההגנה הראשון

החיסון מונע מהגוף להידבק בווירוס הפפילומה. מכיוון שהווירוס הוא הגורם היחיד לסרטן, החיסון נחשב בפועל ל"חיסון לסרטן צוואר הרחם". קבלת החיסון היא הדרך היעילה ביותר למניעה ראשונית.

2. בדיקות סקר: בדיקת פאפ

בדיקת הפאפ (Pap Test) היא בדיקת סקר שכל אישה צריכה לבצע אחת לשלוש שנים.

הבדיקה בודקת שני דברים מרכזיים:

• חשיפה לווירוס: האם האישה נחשפה לווירוס הפפילומה.
• בדיקת תאים חשודים: בדיקה מיקרוסקופית של תאי צוואר הרחם לאיתור שינויים או תאים חשודים.

אם תוצאת הפאפ יוצאת לא תקינה (בגלל זיהוי תאים חשודים או זיהוי וירוס הפפילומה), קיים חשד לשינוי, אך זה עדיין לא אומר שיתפתח סרטן. במקרים כאלה, האישה מופנית למעקב.

חשיבות המעקב: הקולפוסקופיה

המאפיין המרכזי של סרטן צוואר הרחם הוא התפתחות איטית והדרגתית, הנמשכת לאורך שמונה עד עשר שנים מרגע החשיפה לווירוס ועד התפתחות אפשרית של סרטן. משך הזמן הארוך הזה מאפשר "לתפוס" את המחלה בשלב הטרום-סרטני שלה.

בדיקת קולפוסקופיה: המעקב ההדוק

כאשר אישה נחשפה לווירוס (כלומר, קיים זיהום פפילומה פעיל), היא צריכה לעבור למעקב הדוק יותר באמצעות בדיקת קולפוסקופיה.

• מהי קולפוסקופיה? זוהי בדיקה לא פולשנית, במהלכה משתמשים במיקרוסקופ המגדיל פי 40 את צוואר הרחם, ומאפשר לזהות שינויים אפשריים ברקמה.
• תדירות המעקב: למי שנמצאה חיובית לווירוס, מומלץ מעקב של קולפוסקופיה אחת לחצי שנה למשך חמש שנים.

מתי עוברים לטיפול?

אם במהלך בדיקת הקולפוסקופיה מזוהים שינויים חשודים, יש לקחת ביופסיה (אבחון רקמתי). אם הביופסיה מאשרת שינויים טרום-ממאירים, נדרש שלב כירורגי להסרת הרקמה החולה מצוואר הרחם.

לסיכום, סרטן צוואר הרחם הוא סרטן של נשים שלא נבדקו שנים ארוכות. נשים המקפידות על בדיקות פאפ סדירות ומעקב קולפוסקופיה נכון במקרה של חשיפה לווירוס, יתפסו את השינויים עוד בשלב הלא-ממאיר וימנעו את התפתחות המחלה.

אל תחכי – שמרי על בריאותך: אם עשית בדיקת פאפ וזוהה וירוס הפפילומה, קבעי תור לבדיקת קולפוסקופיה והקפידי על מעקב רציף!