ציסטוסקופיה

ציסטוסקופיה היא בדיקה לצורך הסתכלות בתוך שלפוחית ​​השתן באמצעות מצלמה דקה הנקראת ציסטוסקופ. הבדיקה מאפשרת אבחון ואף טיפול במגוון רחב של בעיות בשלפוחית ודרכי השתן. הציסטוסקופ הוא מכשיר דמוי טלסקופ, המוחדר לשופכה (הצינור המוביל שתן החוצה מן הגוף) ומועבר לשלפוחית ​​השתן כדי לאפשר לרופא לראות פנימה. הציסטוסקופ מאפשר גם הכנסת מכשירים כירורגיים קטנים דרך השופכה אל השלפוחית כדי לטפל בבעיות שלפוחית ​​השתן בזמן הבדיקה עצמה. דוגמאות לפעולות שניתן לבצע בעזרת הציסטוסקופ כוללות ביצוע ביופסיה, צריבת אזורים מדממים על מנת לעצור דימום פעיל, הוצאת אבנים מדרכי השתן ועוד.

אילו סוגים של ציסטוסקופיה קיימים וכיצד הם מתבצעים?

ישנם שני סוגים: ציסטוסקופיה גמישה וציסטוסקופיה קשיחה. שניהם כוללים העברת צינור דק שבקצהו מצלמה, הנקרא ציסטוסקופ. הצינור מוחדר לאורך השופכה (הצינור המוביל שתן החוצה מהגוף) ומועבר אל שלפוחית ​​השתן. בשתי השיטות העיקרון דומה, אך הן נעשות בדרכים מעט שונות, וכל אחד יכול לעבור כל סוג של ציסטוסקופיה. ככלל, ציסטוסקופיות גמישות נוטות להתבצע כאשר מטרת ההליך היא הסתכלות לתוך שלפוחית ודרכי ​​השתן בלבד, בעוד ציסטוסקופיה קשיחה עשויה להתבצע אם המטופל זקוק לטיפול בבעיה בשלפוחית ​​השתן. ניתן להתייעץ עם הרופא לגבי סוג הבדיקה אותה מומלץ לעבור כתלות בשיקולים הפרטניים של כל מטופל.

ציסטוסקופיה גמישה

ציסטוסקופיה גמישה היא הליך בו נעשה שימוש בציסטוסקופ דק, בערך בקוטר של עיפרון, המאפשר כיפוף של הצינור. הבדיקה נעשית כאשר המטופל ער, לעיתים אפילו ללא טשטוש. בבדיקה זו הצינור דק ולכן אין צורך בהרדמה. ההליך מבוצע על ידי רופא אורולוג, לרוב בסיוע של אנשי צוות נוספים.

הכנה – בדרך כלל ניתן לאכול ולשתות כרגיל לפני ציסטוסקופיה גמישה מכיוון שההליך לא דורש הרדמה. כשבוע לפני הבדיקה יש לבצע בדיקת שתן ותרבית כדי לבדוק האם קיים זיהום בדרכי השתן, וההליך עשוי להתעכב במידה ויימצא זיהום. לפני תחילת ההליך, על המטופל להתפשט מהמותניים ומטה וללבוש חלוק בית חולים. במידה והמטופל נוטל תרופות מדללות דם כמו אספירין, עליו להתייעץ עם הרופא המטפל מראש כדי להחליט האם יש להפסיק את התרופות לפני ביצוע הבדיקה.

הרדמה – איזור איברי המין עובר ניקיון על ידי חומר חיטוי מיוחד ולאחר מכן מניחים סדין סטרילי על האיזור שמסביב. ג'ל הרדמה מקומי נמרח על פתח השופכה, ולאחר מכן מוזרק לתוכה על ידי מזרק ללא מחט, כדי להקהות את התחושה ולעזור לציסטוסקופ לנוע לאורכה של השופכה ביתר קלות.

ההליך – הבדיקה נעשית כאשר המטופל שוכב במאוזן על מיטה, ורגליו מפושקות ומורמות מעלה. הציסטוסקופ מוחדר לתוך השופכה של המטופל ונדחף בעדינות לכיוון שלפוחית ​​השתן. במהלך התנועה של הציסטוסקופ הרופא ישתמש בהזרקה של תמיסת מי מלח אל תוך השופכה על מנת להרחיב את צינורות השתן וכך לקבל תמונה טובה יותר דרך המצלמה. ייתכן וגם המטופל יוכל לראות את הצילום על גבי הצגים שבחדר הניתוח. במהלך כל ההליך, הרופא בוחן את השופכה ובהמשך את השלפוחית ומחפש ממצאים חריגים כדוגמת פצעים, גידולים, אבנים או מומים אנטומיים.

האם ציסטוסקופיה גמישה גורמת לכאב? לעתים קרובות אנשים חוששים שציסטוסקופיה תהיה כואבת, אבל בדרך כלל מדובר בהליך לא כואב. יש לעדכן את אחד מאנשי הצוות הרפואי אם מרגישים כאב כלשהו במהלך הבדיקה. הבדיקה עשויה לעורר אי נוחות, ולעיתים גורמת להרגשה שיש צורך להתפנות במהלך ההליך, אבל הרגשה זו נמשכת רק כמה דקות.

ציסטוסקופיה קשיחה

בציסטוסקופיה קשיחה נעשה שימוש בציסטוסקופ קשיח שאינו מסוגל לעבור כיפוף. הצינור שמשמש להליך זה עבה יותר מאשר בציסטוסקופיה גמישה, ולכן יהיה צורך בהרדמה כללית או טשטוש. למרות הצורך בהרדמה, מדובר בהליך עם אפשרויות טיפול רבות יותר, כמו ביצוע ביופסיות או הליכים כירורגיים אחרים שלא מתאפשרים בציסטוסקופיה גמישה.

הכנה – ברוב המקרים המטופל יתבקש להיות בצום של מספר שעות במידה והבדיקה נעשית תחת הרדמה כללית. גם בבדיקה זו המטופל יתבקש לבצע בדיקות שתן מראש, ולהתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע לתרופות אותן הוא נוטל.

הרדמה – ניתן לבצע את הבדיקה תחת טשטוש, הרדמה ספינלית (אזורית), או הרדמה כללית. בטשטוש, המרדים ייתן חומר הרדמה במינון נמוך כך שהמטופל נמצא במצב הכרה ירוד, אך אינו מחוסר הכרה לגמרי ומסוגל להגיב לגירויים מסוימים. בהרדמה ספינלית המרדים מזריק את חומר ההרדמה אל החלל שמקיף את חוט השדרה וכך המטופל מאבד את התחושה בחלק הגוף התחתון. בהרדמה כללית (מלאה) המטופל מחוסר הכרה ואינו חש כאב. ניתן לשלב בין סוגי וחומרי ההרדמה השונים בעת ביצוע של ציסטוסקופיה קשיחה.

ההליך – לאחר שהמרדים יזריק את חומר ההרדמה, האיזור יעבור חיטוי בדומה לציסטוסקופיה גמישה. גם בשיטה זו הצינור מוחדר מהשופכה אל עבר שלפוחית השתן תוך שימוש בתמיסת מי מלח, כאשר בשיטה זו המנתח יכול לבצע טיפולים כירורגיים שונים כגון צריבה, לקיחת ביופסיה או משיכת אבנים, בנוסף לאפשרות לראות את צינור השופכה והשלפוחית.

האם ציסטוסקופיה קשיחה גורמת לכאב? תיתכן תחושת כאב בעת הזרקת חומר ההרדמה, אך לאחר מכן לא תהיה למטופל תחושת כאב או אי נוחות במהלך הפרוצדורה מכיוון שהוא צפוי להיות מורדם או עם הרדמה של פלג הגוף התחתון.

בכל אחת משיטות הבדיקה, הציסטוסקופ מוצא מהשופכה בסיום הבדיקה, וייתכן שהמטופל יחוש צורך לתת שתן בתכיפות ודחיפות רבה יותר מהרגיל. ברוב המקרים המטופל יוכל להשתחרר הביתה עוד באותו יום. ייתכן ותידרש התאוששות במידה והמטופל יעבור את ההליך תחת הרדמה כללית והמטופל ישתחרר לאחר מכן.

תוצאות הבדיקה הראשוניות יכולות להתקבל כסיכום קצר מיד בסיום הבדיקה. במידה ונלקחה דגימה לביופסיה, תוצאותיה יגיעו כשבועיים לאחר הבדיקה.

מתי עושים בדיקת ציסטוסקופיה?

הבדיקה יכולה לשמש כדי לאבחן ולטפל בבעיות בשלפוחית ​​השתן או בצינור השופכה:

• בדיקת הסיבות לדימום מתמשך מדרכי השתן וטיפול בהן.
• בדיקת הסיבות לזיהומים חוזרים בדרכי השתן.
• בירור תלונות כגון תכיפות, דחיפות או צריבה במתן שתן.
• אבחון וטיפול בהיצרויות של צינור השופכה, למשל טיפול על ידי הכנסת תומכן (סטנט).
• אבחון של מחלות אבנים בדרכי השתן וטיפול בהן.
• אבחון גידולים של שלפוחית השתן על ידי לקיחת ביופסיה, ומעקב אחריהם.

כמה זמן עורכת ההחלמה מציסטוסקופיה?

זמן ההחלמה תלוי בשאלה באיזו בדיקה מדובר. המטופל יוכל ללכת הביתה ברגע שהוא מרגיש טוב יותר ורוקן את שלפוחית השתן, ורוב האנשים עוזבים את בית החולים באותו היום אך לפעמים ייתכן שיהיה צורך להישאר ללילה נוסף. במקרה של ציסטוסקופיה קשיחה, יהיה צורך להישאר בבית החולים במשך כמה שעות עד שההרדמה תתחיל להתפוגג, ועל המטופל לדאוג להסעה חזרה לביתו מכיוון שלא יוכל לנהוג במשך כמה שעות.

בבדיקת ציסטוסקופיה גמישה ניתן לחזור לפעילות מלאה, כולל עבודה וקיום יחסי מין, כאשר המטופל מרגיש שהוא מסוגל לכך. ברוב המקרים מדובר בכ-24 שעות לאחר ביצוע הבדיקה.

לאחר בדיקת ציסטוסקופיה קשיחה רצוי לקחת יום או יומיים של מנוחה, ולאחר מכן ניתן לחזור לפעילות רגילה במידה והמטופל חש שהוא מסוגל. מומלץ שלא לנהוג או לשתות אלכוהול ביממה הראשונה לאחר הבדיקה.

מהן תופעות הלוואי של הבדיקה?

לאחר הבדיקה נורמלי שיופיעו אחת מהתופעות הבאות, הצפויות לחלוף לאחר יום או יומיים:

• תחושת צריבה או שריפה בעת מתן שתן.
• מעט דם בשתן, שעלול להפוך את צבעו לוורוד.
• צורך להשתין לעיתים קרובות יותר מהרגיל.

שתיית מים מרובה במהלך הימים הראשונים לאחר הבדיקה יכולה לעזור להקל על תופעות הלוואי. ניתן גם לקחת משככי כאבים כמו אקמול כדי להפחית אי נוחות.

מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה לרופא לאחר הבדיקה?

במידה ומופיעים אחד מהסימנים הבאים, יש לפנות בהקדם לייעוץ רפואי:

• הכאב או הדימום נמשכים יותר מכמה ימים.
• תחושת כאב עז בעת מתן שתן.
• כמות גדולה של דם בשתן, שלא מאפשרת לראות דרכו.
• הופעה של גושים אדומים בשתן, שהם קרישי דם.
• חוסר יכולת להתרוקן, או עצירת שתן.
• ריח רע העולה מהשתן.
• הופעה של חום או תחושה של חולי.
• הופעה של כאבים במותניים או בגב התחתון.

מהם הסיכונים בבדיקת ציסטוסקופיה?

ציסטוסקופיה היא בדרך כלל הליך בטוח מאוד וסיבוכים חמורים הם נדירים. הסיכונים העיקריים הם:

דלקות בדרכי השתן – דלקות בדרכי השתן הן אחד הסיבוכים השכיחים ביותר של ציסטוסקופיה. אלו הם זיהומים של שלפוחית ​​השתן, הכליות או צינורות קטנים המחוברים אליהם. תסמינים של דלקת בדרכי השתן יכולים לכלול תחושת צריבה בעת מתן שתן הנמשכת יותר מיומיים, חום, שתן בריח רע (אופנסיבי), כאבי גב תחתון או מותניים, ותחושת חולי כללית. במידה והמטופל חש באחד מהתסמינים יש לפנות לרופא, שעשוי לרשום למטופל אנטיביוטיקה לטיפול בזיהום.

חוסר יכולת לרוקן את שלפוחית ​​השתן – ישנם אנשים המתקשים להטיל שתן לאחר ביצוע ציסטוסקופיה. בדרך כלל המטופל מתבקש לרוקן את שלפוחית ​​השתן לפני היציאה מבית החולים כדי לוודא שהוא מסוגל לעשות זאת, אבל לפעמים עולות תלונות על קושי במתן שתן לאחר חזרת המטופל לביתו. קושי במתן שתן או עצירת שתן עלולים להיות סימן לכך שהשופכה, שהיא הצינור המוביל שתן מהשלפוחית אל מחוץ לגוף, חסום בעקבות בצקת הגורמת לנפיחות. בגברים, קושי במתן שתן עלול להיגרם גם מנפיחות של בלוטת הערמונית (פרוסטטה) הנמצאת באותו אזור אנטומי. יש לפנות לרופא לקבלת ייעוץ אם קיים קושי לרוקן את שלפוחית ​​השתן לאחר ציסטוסקופיה, מכיוון שייתכן שיהיה צורך להחדיר זמנית צינור דק הנקרא קטטר אל תוך שלפוחית ​​השתן כדי לעזור למטופל לרוקן את השלפוחית.

דימום ופגיעה בשלפוחית ​​השתן – לאחר הניתוח נורמלי לראות מעט דם בעת הטלת שתן, בעיקר ביומיים הראשונים שלאחר הפרוצדורה. במקרים נדירים דימום יכול להיות סימן לכך שבעת הבדיקה נגרם נזק פיזי לשופכה או לשלפוחית ​​השתן. חשוב לפנות לרופא במקרה של דימום המופיע מעבר ליומיים שלאחר הפרוצדורה, או במקרה שהדימום כבד וצובע את השתן בצבע אדום בולט. מטופלים הנוטלים מדללי דם צריכים להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי נטילת התרופות טרם הניתוח, כדי לנסות ולמנוע סיבוך זה.

לערוץ הוידאו שלנו בנושא אורולוגיה

שאלות ותשובות בנושא

כמה זמן עורכת הבדיקה?

האם עליי להימנע מלתת שתן לאחר הבדיקה?

האם אזדקק לקטטר בעקבות הבדיקה?

האם אזדקק לטיפולים נוספים לאחר הבדיקה?

האם ישנן בדיקות אלטרנטיביות לציסטוסקפיה על מנת לאבחן בעיות בשלפוחית ודרכי השתן?