הפרעת אישיות גבולית

הפרעת אישיות גבולית הינה הפרעה מתחום הפרעות הנפש אשר באה לידי ביטוי בקושי בוויסות רגשות, שינויים במצבי הרוח, חרדת נטישה, אימפולסיביות וקושי בניהול מערכות יחסים שונות. נכון להיום, לא ידועות דרכים למנוע את הופעת ההפרעה והדעה הרווחת היא שהיא מקושרת בדרך כלל לסיבות גנטיות, הפרעות במערכת העצבים ובמבנה המח ובסיבות סביבתיות שונות.

אבחון התסמונת כולל הערכה פסיכיאטרית ופסיכולוגית מקיפה ושלילת סיבות אפשריות נוספות ולאחר האבחון נבנית תכנית טיפול מותאמת אישית אשר עבור מרבית המקרים מצליחה להביא לשיפור דרמטי בהיקף התסמינים וברמת הפגיעה באיכות החיים.

צפו בפרופ' איתן פרידמן מסביר על המיתוסים שחייבים לנפץ על הפרעות נפשיות

ישנם מגוון תסמינים אפשרים להפרעת אישיות גבולית וניתן לחלק אותם לארבע קבוצות מרכזיות:

• בעיה בוויסות הרגשי, או חוסר יציבות רגשי
• דפוסי חשיבה מעוותים- עיוותים קוגניטיביים או תפיסתיים
• התנהגות אימפולסיבית וחסרת מעצורים
• שילוב של מערכות יחסים מאוד אינטנסיביות ויצריות יחד עם קושי לשמר אותן

אי יציבות רגשית

הסובלים מהפרעת אישיות גבולית נוטים לחוות קשת רחבה של סימפטומים שליליים וקשים לעיתים קרובות ובאינטנסיביות משתנה, ביניהם:

• בושה
• עצב
• זעם
• חרדה
• פחד
• ייאוש ואובדנות
• תחושות ארוכות טווח של ריקנות ובדידות

ייתכן והשינויים במצבי הרוח יהיו פתאומיים וקיצוניים. נפוץ למדי לראות דפוסים חוזרים ונשנים של תחושות קשות של אובדנות וייאוש, המלווים בשיפור משמעותי במצב הרוח כמה שעות לאחר מכן. הדפוס משתנה כך שישנם אנשים שמרגישים רע יותר בבוקר וטוב יותר בערב או להיפך אך הקו המנחה הוא שישנם שינויים קיצוניים ממצב אחד לשני.

דפוסי חשיבה מעוותים

מחשבות מסוגים שונים עשויות לאפיין מטופלים הסובלים מהפרעת אישיות גבולית, בין היתר ניתן למנות:

מחשבות מטרידות – מחשבות ותחושות קשות של ערך עצמי ירוד או מחשבות שליליות על אופיו של המטופל עצמו, למשל התעוררות של מחשבה על כך שהוא בן אדם איום ונורא. מחשבות אלו מנחות פעמים רבות פעולות קיצוניות- המטופל אינו בטוח אם לאותן תחושות יש אחיזה במציאות והוא ינסה להוכיח בכל דרך שאין כך הדבר.

חוויות ואמונות משונות מסוגים שונים – ייתכן למשל שמטופל יישמע הזיות אודיטוריות (שמיעתיות) באפיזודות הולכות וחולפות האורכות מספר דקות. קולות אלו עשויים להיות מטרידים למדי ולהופיע בצורה של קריאה לפגיעה עצמית. למטופלים רבים יש קושי להבחין אם אותן הזיות הינן אמיתיות או לא. ישנם מטופלים שעשויים להאמין שמשפחתם או הקרובים אליהם מנסים לפגוע בהם.

חשוב לזכור– אמונות שווא ואשליות הן סימן להתדרדרות במצב ויש לפנות באופן מידי לקבלת טיפול רפואי על מנת לטפל בהן.

התנהגות אימפולסיבית

לאנשים הסובלים מהפרעת אישיות גבולית ישנם שני סוגים עיקריים של דחפים קשים מאוד לשליטה:

דחף אינטנסיבי לעסוק בפעילויות פזיזות וחסרות אחריות – פעילויות אלו עשויות להקשות על מהלך חייו של המטופל בטווח הקצר וגם בטווח הארוך.

פעילויות חסרות אחריות כוללות: שתייה מוגזמת, שימוש לרעה בסמים וחומרים אסורים, יציאה ל'מסע קניות'- בזבוז חסר שליטה של כסף בצורות שונות, הימורים מסוגים שונים ואף קיום יחסי מין לא מוגנים עם זרים.

דחף לפגיעה עצמית – ישנם סוגים שונים של פגיעה עצמית וכולם מסמנים התדרדרות במצב וצורך לקבלת עזרה וטיפול רפואיים.

אפשרויות לפגיעה עצמית כוללות: חיתוך ורידים, חיתוך העור או גרימת נזק לעור באמצעים שונים (למשל סיגריות). במקרים חמורים, תחושות קשות של פגיעה עצמית עשויות להפוך למחשבות אובדניות ואף החלטה או תכנון התאבדות.

מערכות יחסים

מטופלים הסובלים מהפרעת אישיות גבולית עשויים להרגיש שאנשים אחרים נוטשים אותם ואינם רוצים בחברתם, דווקא כשהמטופלים זקוקים להם יותר מתמיד. מנגד, ייתכן ובזמנים אחרים יעלו תחושות הפוכות, הכוללות תחושה כי יש התקרבות מוגזמת מצד אנשים אחרים ותחושת 'מחנק'.

הפחד מנטישה הוא דפוס נפוץ וחוזר אצל מטופלים הסובלים מהפרעת אישיות גבולית וכאשר החשש מנטישה מתגבר עשויות לצוץ תחושות של חרדה וכעס עזים.

מטופל עשוי לבצע מעשים שנראים בלתי סבירים על מנת להימנע בכל מחיר מתחושה של בדידות, למשל:

• ניסיונות ליצור קשר בשעות לא סבירות- למשל, ניסיון להתקשר טלפונית לאדם קרוב באמצע הלילה.
• הטרדות טלפוניות או דרך הודעות טקסט- ניסיון בלתי פוסק ליצור קשר עם האדם ממנו הם פוחדים להתרחק.
• איומים חוזרים ונשנים לפגיעה עצמית במידה ויתבצע ניסיון של האדם הקרוב להתרחק או לנתק קשר עם המטופל.
• היצמדות פיזית (דוגמת חיבוק) לאדם קרוב מבלי להסכים להרפות.

תגובות של כעס וחרדה עשויים להתעורר גם במקרה ההפוך בו המטופל מרגיש חנוק עקב מערכת יחסים וניסיון התקרבות (לכאורה או לא לכאורה) של אדם קרוב. התגובות למצבים אלו עשויות להיות קיצוניות ולגרום לאותם קרובים להתרחק, לנטוש ואף לפגוע מילולית בסובל מההפרעה, מה שעשוי להחזיר אותו למצב התואר קודם לכן- פחד חמור מנטישה.

האם ניתן למנוע התפתחות הפרעת אישיות גבולית?

לא ידועה דרך יעילה למנוע התפתחות של הפרעת אישיות גבולית. ההפרעה עוברת בדרך כלל בתורשה ובמידה וקיימת היסטוריה משפחתית מתאימה, ישנו סיכון מוגבר לפתח את ההפרעה. במידה ואכן קיים רקע משפחתי של הפרעות נפש, ובפרט הפרעת אישיות גבולית, חשוב לדבר עם הרופא המטפל ולבצע מעקב עצמאי ומקצועי אדוק אחר התפתחות תסמינים מתאימים. טיפול מוקדם עשוי לצמצם את הפגיעה באיכות החיים ולהקל רבות על התסמינים.

מהן הסיבות העיקריות להתפתחות הפרעת אישיות גבולית?

ההפרעה ככל הנראה נגרמת משילוב של גורמים:

גנטיקה – גנים שונים חשודים כמקושרים להתפתחות ההפרעה ומקרים קודמים במשפחה מעלים את הסיכון לפתח אותה.

בעיה עם מתווכים שונים במערכת העצבים – הדעה הרווחת היא שיש השפעה של מתווכים שונים במערת העצבים המרכזית, במיוחד סרוטונין הקשור בין היתר לדיכאון ותוקפנות.

בעיה בהתפתחות המוח – במחקרים שונים שבוצעו נמצאו ממצאים חריגים באזורים שונים במח של הסובלים מההפרעה. בין היתר- שינויים מבניים במבנים במוח כמו באמיגדלה (האחראית בעיקר על ויסות רגשות שליליים כמו פחד וחרדה), בהיפוקמפוס (עוזר לווסת שליטה עצמית) ובחלקים שונים המעורבים בתהליך קבלת ההחלטות.

גורמים סביבתיים – קורבנות של התעללות מינית או רגשית בעלי סיכון יתר, אנשים שחוו תקופות ארוכות של פחד או מצוקה בילדות, אנשים שהוזנחו על ידי הוריהם, גדילה לצד קרוב משפחה שהיה מצוי במצב נפשי חמור ומעורער- כולם בעלי סיכון יתר לפתח את ההפרעה.

כיצד ניתן לאבחן הפרעת אישיות גבולית?

בחשש להתפתחות הפרעת אישיות גבולית יש להתחיל בפנייה אל רופא המשפחה או ישירות אל מומחה בבריאות הנפש אשר יסקור את היקף התסמינים ואת גורמי הסיכון. המטרה הראשונית תהיה פסילה של גורמים אחרים מתחום רפואת הנפש, למשל דיכאון, ולשלול סכנה מיידית לחיים, למשל במקרים בהם עולות מחשבות אובדניות.

האבחנה מבוססת על ההיסטוריה הרפואית והמשפחתית, על היקף התסמינים, על הערכה פסיכולוגית מקיפה ועל פי הקריטריונים המקובלים המעוגנים בספר ה-DSM, ספר המאגד בתוכו את כל האבחנות הפסיכיאטריות המוכרות.

כיצד ניתן לטפל בהפרעת אישיות גבולית?

חשוב לזכור כי ניתן וצריך לטפל בהפרעת אישיות גבולית על מנת להקל על הסימפטומים ולשפר את איכות חיי המטופל. טיפול יכול לעזור למטופל ללמוד מיומנויות חשובות שיסייעו לו להתמודד עם ההפרעה. בנוסף, יש צורך לקבל טיפול בהפרעות נוספות הנלוות לעיתים להפרעת אישיות גבולית, כגון דיכאון או שימוש לרעה בסמים.

הטיפולים כוללים:

פסיכותרפיה

טיפול בדיבור. זוהי גישת טיפול בסיסית בהפרעת אישיות גבולית. המטפל עשוי להתאים את סוג הטיפול על מנת להתאים אותו למטופל הספציפי. במהלך הטיפול ישנו דגש על מתן כלים לשיפור יכולת התפקוד עם ההפרעה, ללמוד להתנהל עם רגשות מסתכלים ולא נוחים, להפחית את מידת האימפולסיביות, עבודה על התפקוד בתוך מערכות יחסים שונות וכו'.

ישנם מספר תתי סוגים של פסיכותרפיה שעשויים להטיב עם המטופל:

טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT)– כולל טיפול קבוצתי ופרטני שתוכנן במיוחד לטיפול בהפרעת הקשורות בקושי בוויסות רגשות.

טיפול ממוקד העברה (TFP)– מטרתו לעזור למטופל להבין את הרגשות והקשיים הבין אישיים שלו דרך מערכת היחסים המתפתחת בינו לבין המטפל שלו. המטרה היא לרכוש כלים אשר יסייעו אחר כך בהטמעתם במערכות היחסים בחייו הפרטיים של המטופל.

טיפול ממוקד סכמה– טיפול שעשוי לארוך שנה. המטרה בטיפול היא לנסות ולאתר את הסיבות המקדימות להתפתחות ההפרעה, בין היתר אירועים מתקופת הילדות וההתבגרות המוקדמת. ההנחה היא כי אירועים אלו הביאו להתפתחות דפוסי חשיבה והתנהגות שבזמנו היו אולי חשובים הישרדותית, אך כיום מהווים נטל על המטופל.

טיפול מבוסס מנטליזציה (MBT)– טיפול שעוזר למטופל לזהות את המחשבות והרגשות שלו בכל רגע נתון במטרה ליצור נקודת מבט חלופית על המצב. העיקרון המנחה הוא מתן דגש על 'חשיבה לפני תגובה'.

תרופות

נכון להיום לא קיימות תרופות מאושרות FDA לטיפול ספציפי בהפרעת אישיות גבולית. עם זאת, ניתן לשלב תרופות שונות בטיפול על מנת לצמצם תופעות נלוות כמו דיכאון, אימפולסיביות, חרדה או תוקפנות. התרופות עשויות לכלול תרופות נוגדות דיכאון, תרופות אנטי פסיכוטיות או תרופות מייצבות ומווסתות מצבי רוח.

אשפוז

במקרים בהם נדרש טיפול ממוקד ואינטנסיבי יותר, ייתכן והמטופל יזדקק לטיפול בבית חולים פסיכיאטרי או במרפאה. אשפוז עשוי גם לשמור עליו מפני ניסיונות אובדניים וניסיונות לפגיעה עצמית כמו גם להעניק טיפול למחשבות אובדניות ולמנוע ניסיונות אובדניים.

חשוב לזכור שהשיפור במצב עשוי לקחת זמן מה. אין זה דבר פשוט ללמוד לנהל את המחשבות והרגשות בצורה שונה מזו שאנו רגילים אליה וייתכן ומספר תסמינים יוותרו גם לאחר שנים של טיפול. עם זאת, הטיפול בהפרעה הוא אפשרי ומרבית המטופלים מראים שיפור משמעותי מאוד במצבם עם הזמן ועם הטיפול הנכון. הסיכוי הטוב ביותר לשיפור במצב הוא בעבודה מדויקת יחד עם מומחה לבריאות הנפש אשר יבנה יחד עם המטופל תוכנית טיפול מותאמת אישית.

מתי יש צורך לפנות לקבלת טיפול בחשד להתפתחות הפרעת אישיות גבולית?

אם עולה חשד להתפתחות של תסמינים של הפרעת אישיות גבולית (BPD), יש לדבר עם הרופא המטפל מיד וליידע אותו. במידה ואכן מדובר בהפרת אישיות גבולית, חשוב מאוד להתחיל לקבל טיפול בהקדם האפשרי על מנת לצמצם פגיעה באיכות החיים והתפתחות תסמינים והתנהגויות מסוכנות.

ניתן וצריך לטפל במצבים של הפרעת אישיות גבולית ועם הטיפול הנכון ניתן ללמוד בהדרגה לחיות עם ההפרעה ולצמצם משמעותית את הישנות התסמינים.

במקרים בהם עולות מחשבות אובדניות או מחשבות לגבי פגיעה עצמית מכל סוג שהוא, יש לפנות מיד לקבל טיפול חירום בבית החולים או ליצור קשר עם ארגון ער"ן לקבלת עזרה ראשונה נפשית דרך הטלפון במספר 1201. ניתן לפנות אליהם במגוון דרכי תקשורת המפורטות באתר הארגון.

לקבלת סיוע דרך צ'אט ניתן גם לפנות לעמותת סה"ר דרך אתר העמותה.

חשוב לזכור כי מדובר בהפרעת נפש וככזו, היא עשויה לגרום לתחושות קשות של חוסר תקווה וחוסר שליטה- אבל טיפולים יכולים לעזור. רוב האנשים הסובלים מהפרעת אישיות גבולית חווים שיפור משמעותי עם הזמן ועם קבלת טיפול הולם ולומדים לנהל את חייהם עם ההפרעה.

שאלות ותשובות בנושא

עד כמה ההפרעה נפוצה?

באיזה גיל לרב מתבצעת האבחנה?

האם ההפרעה באה לידי ביטוי גם בתסמינים פיזיים?

האם יש הבדל בין נשים לגברים?

האם לסובלים מהתסמונת נטייה מוגברת לשקר?