עד לפני מספר שנים, כאשר אישה נמצאה חיובית לוירוס הפפילומה (HPV) ברוב המקרים לא היה מה להציע לה מעבר להמשך מעקב. כיום, בעקבות הצטברות הראיות המחקריות, ישנה אפשרות לנקוט בגישה פעילה יותר במהלך תקופת המעקב. פרופ' יעקב בורנשטיין, מומחה למיילדות וגינקולוגיה, קולפוסקופיה וניתוחים גינקולוגים מסביר
צפו בפרופ' יעקב בורנשטיין, מתראיין על כך בתוכנית סטטסקופ, רשת 13

וירוס הפפילומה האנושי (HPV) הוא הזיהום המועבר במגע מיני השכיח ביותר בעולם.
ברוב המקרים מערכת החיסון מצליחה להתמודד עם הנגיף באופן עצמאי, אך במקרים מסוימים הזיהום עלול להתמיד לאורך זמן ולהוביל להתפתחות שינויים טרום-סרטניים ואף לסרטן צוואר הרחם.
פרופ' יעקב בורנשטיין, יו"ר החברה הישראלית לחקר ומניעת מחלות המועברות במגע מיני והנשיא הנבחר של הפדרציה הבינלאומית למניעת סרטן וקולפוסקופיה (IFCPC), מסביר כיצד השתנתה בשנים האחרונות הגישה הטיפולית בנשים המאובחנות עם HPV.
וירוס הפפילומה (HPV) הוא אחד הנגיפים השכיחים בעולם
פרופ' בורנשטיין: "זה הנגיף המועבר ביחסי מין השכיח ביותר בעולם, החשיבות שלו היא שהוא עלול להיות קשור להתפתחות סוגי סרטן שונים, ובראשם סרטן צוואר הרחם."
לדבריו, כיום בדיקות הסקר מבוססות בעיקר על איתור נוכחות של זני HPV בעלי סיכון גבוה, ולא רק על בדיקת הפאפ המסורתית. מטרת הבדיקות היא לזהות נשים הנמצאות בסיכון עוד לפני שהתפתחו שינויים משמעותיים בצוואר הרחם.
החיסון יעיל – אך לא כל הנשים מחוסנות
החיסון נגד HPV נחשב לאחד האמצעים היעילים ביותר למניעת מחלות הקשורות לנגיף, והוא ניתן בישראל במסגרת תוכנית החיסונים בבתי הספר.
עם זאת, לדברי פרופ' בורנשטיין, שיעור ההתחסנות עדיין אינו מלא, ולכן נשים רבות ממשיכות להגיע לבדיקות סקר ומאובחנות כנשאיות של הנגיף.
מה קורה כשבדיקת HPV יוצאת חיובית?
כאשר מתקבלת תשובה חיובית ל- HPV המטופלת מופנית בדרך כלל להמשך בירור במרפאת צוואר הרחם, הכולל בדיקת קולפוסקופיה.
"מטרת הבדיקה היא לקבוע האם קיימים שינויים טרום-סרטניים או ממצאים המחייבים טיפול", מסביר פרופ' בורנשטיין.
במקרים שבהם מאובחנים נגעים משמעותיים ניתן לטפל בהם באמצעים מקובלים. אולם לא מעט נשים מאובחנות כנשאיות של HPV מבלי שנמצא נגע משמעותי, או עם שינויים קלים בלבד.
פרופ' בורנשטיין: "במשך שנים רבות נשים אלו קיבלו בעיקר המלצה למעקב. מצד אחד אין סרטן ואין מצב שמצריך טיפול מיידי, אך מצד שני קיים נגיף בעל פוטנציאל לגרום לשינויים בעתיד. עבור חלק מהנשים תקופת ההמתנה הזו מלווה בחוסר ודאות ובמתח לא מבוטל."

מגישה של המתנה לגישה פעילה
לדברי פרופ' בורנשטיין, בשנים האחרונות הצטברו נתונים מחקריים לגבי פפילו-קייר (Papilocare) ג'ל וגינלי, המיועד לסייע במניעה ובטיפול בנגעים הקשורים ל-HPV ולתמוך בשיקום רירית צוואר הרחם והנרתיק.
הג'ל פועל במספר מישורים במקביל, בהם סיוע לשיקום האפיתל, תמיכה באיזון המיקרוביוטה הווגינלית ויצירת תנאים התומכים במנגנוני ההגנה הטבעיים של הגוף.
"מחקרים קליניים הראו שהטיפול בפפילו-קייר היה קשור לשיעורים גבוהים יותר של סילוק הוירוס ושל נסיגת נגעים בדרגה נמוכה בצוואר הרחם לעומת מעקב בלבד" מסביר פרופ' בורנשטיין.
הטיפול מתבצע באופן מקומי באמצעות מוליכים חד-פעמיים לשימוש ביתי.
למי עשוי הטיפול להתאים?
הטיפול מיועד לנשים מעל גיל 18 שנמצאו חיוביות ל-HPV עם או בלי שינויים תאיים קלים כגון ASCUS או LSIL , בהתאם להמלצת הרופא המטפל.
לדברי פרופ' בורנשטיין, קיימת חשיבות מיוחדת לפפילו-קייר (Papilocare) גם לנשים מבוגרות יותר, מעל גיל 45.
"מניסיוני בקבוצת גיל זו האפשרויות הטיפוליות במצבים מסוימים עשויות להיות מוגבלות יותר, ולכן כל גישה לא פולשנית שעשויה לסייע בהתמודדות עם הנגיף ועם השינויים הנלווים לו היא בעלת חשיבות רבה."
כיצד משתמשים בפפילו-קייר?
• בחודש הראשון – שפופרת אחת מדי יום, למשך 21 יום, ושבוע הפסקה.
• בחמשת החודשים הבאים – שפופרת אחת יום כן ויום לא, לסירוגין למשך 21 יום, ושבוע הפסקה.
פרופ' בורנשטיין מציין כי בניסיונו הקליני הוא נוהג לעיתים להמליץ על טיפול מידי יום במשך שלושה חודשים רצופים – 21 יום כל חודש, ולאחר מכן שלושה חודשים נוספים יום כן ויום לא, לסירוגין, למשך 21 יום כל חודש, בהתאם לשיקול דעת רפואי.
היכן ניתן לרכוש פפילו-קייר?
פפילו-קייר משווק בכל בתי המרקחת הפרטיים, רשתות הפארם וקופות החולים ללא מרשם רופא.
לא במקום מעקב רפואי
פרופ' בורנשטיין מדגיש כי גם כאשר נעשה שימוש בפפילו-קייר (Papilocare), יש להמשיך במעקב הרפואי בהתאם להמלצות הרופא המטפל.
"המטרה היא לא להחליף את המעקב, אלא לאפשר לנשים להיות פעילות יותר בתקופה שבין הבדיקות, במקום להרגיש שאין מה לעשות."
השורה התחתונה
עבור נשים רבות המאובחנות עם HPV או עם נגעים בדרגה נמוכה, תקופת המעקב הייתה עד לאחרונה תקופה של המתנה וחוסר ודאות. כיום, לצד המעקב הרפואי המקובל, קיימות אפשרויות נוספות שעשויות לאפשר גישה פעילה יותר להתמודדות עם המצב.
- המידע המופיע בכתבה אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי פרטני. אין להסתמך על התוכן והמידע לשם קבלת או הענקת טיפול רפואי והוא אינו מיועד לבוא במקום עלון לרופא / לצרכן / או התייעצות עם רופא מוסמך.
- למידע המלא יש לעיין בעלון האריזה העדכני. המוצר אינו תרופה.
פרופ' יעקב בורנשטיין הינו מומחה בגינקולוגיה ומיילדות, בעל ניסיון רב בתחום רפואת צוואר הרחם, העריה והנרתיק. בעבר כיהן כמנהל מחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי לגליל. כיום מנהל מרפאה פרטית בבית חולים רפאל בקרית עתידים, תל... להתייעצות עם פרופ' בורנשטיין
השאירו פרטים או חייגו
077-2318805
תגובות
כתבות נוספות

הדרך אל האמהות: כל מה שרציתם לדעת על תרומת ביצית
פרופ' יוסף מזרחי
האתגר הכפול: כיצד מטפלים בהצלחה בחולי לוקמיה (CLL) הסובלים ממחלות לב?
מערכת מדיקו
ניתוח אף טבעי: איך שינוי קטן יכול לשנות את הדרך שבה את רואה את עצמך
ד"ר עופר ארנון
אגאדו: כיצד בינה מלאכותית משנה את עולם השיקום הנוירולוגי
מערכת מדיקו
מדריך גיל המעבר: כיצד להחזיר לעור הפנים את החיוניות והזוהר?
ד"ר ליבי כרמי


